קדחת שארפיי מהי?

 זוהי מחלה המופיעה בכלבי שארפיי ומאופיינת בחום גבוה ונפיחות במפרקי העקב (קרסול). המחלה דומה למחלת "קדחת ים תיכונית" בבני אדם.

מהם גורמי המחלה?

הגורם למחלה אינו ידוע, אבל ישנו חשד שהמחלה תורשתית.

 התפרצות המחלה קשורה לרוב למצבי סטרס גופניים או נפשיים, ולכן עלולה להופיע כאשר יש מחלת רקע אחרת או כאשר הכלב מופרד לבעליו לתקופה מסוימת.

מהם סיכוני המחלה?

קדחת שארפיי הינה מחלה מסוכנת כיוון שעלולה לגרום לכשל כליות וכשל כבד עקב הצטברות חומר עמילואידי באיברים אלו (מצב הנקרא עמילואידוזיס), ולכן מצריכה טיפול וטרינרי. כלבים הלוקים במחלה מגיבים לחום ולדלקת בגוף באופן מוגזם ע"י ייצור חלבונים ספציפיים למצבי דלקת. חלבונים אלו מצטברים בגוף ברמות גבוהות ולא נורמליות וכאשר הם מתפרקים הם יוצרים את החומר הנקרא עמילואיד אשר שוקע בכליות, בכבד, בטחול ובמערכת העיכול. שקיעת חומר זו גורמת לפגיעה בתפקוד האיברים ולבסוף גם לכשל שלהם. המחלה גורמת לרוב למוות בגיל צעיר של עד 6 שנים.

מהם סימני המחלה?

כלב אפטי, חלש, לא אוכל או עם תיאבון סלקטיבי ומרגיש חם למגע. הוטרינר ימדוד חום גבוה (39.4-41.7) ולרוב ירגיש נפיחות וכאב באזור העקבים או במפרקים עצמם. הנפיחות והכאב לרוב עוברים תוך יום-יומיים. סימנים נוספים: לעיתים אזור האף נפוח וכואב, יכול להופיע כאב בטן, קושי לזוז ושלשולים או הקאות. לרוב המחלה תופיע לפני גיל שנה וחצי, אך תיתכן התפרצות מאוחרת יותר. לרוב עם הגיל כמות ההתפרצויות הולכת ויורדת.

כיצד מטפלים?

 חומרים וטרינריים אנטי-דלקתיים כדוגמת רימדיל, תרופות להורדת חום וטיפול בנוזלים ע"פ הצורך. הטיפול בכשל כבד וכשל כליות הוא הטיפול הוטרינרי הרגיל במחלות אלו. בכלבים בהם יש חזרתיות של המחלה מומלץ להשתמש בתרופות המעכבות ייצור עמילואיד (לדוגמא- כולחיצין), אך יש לנטר כלבים אלו באופן סדיר עקב תופעות לוואי של דיכוי מח עצם. כלבים שפיתחו עמילואידוזיס הם בעלי סיכויים קלושים לשרוד לאורך זמן. הטיפול הטוב ביותר הוא כמובן מניעה. מניעת הגורם הסטרס או מניעת מחלות ע"י חיסון וטיפול במחלות בשלבים המוקדמים עוד לפני שהן נהיות מסובכות. יש לזכור שמאחר ומדובר במצב גנטי, כלב שחלה פעם אחת הוא בעל סיכון גבוה לחלות במחלה שוב.