קדחת הקרציות - כל מה שצריך לדעת:

"ארליכיה קאניס" - או בשמה הנפוץ קדחת קרציות

מחלה שכיחה בארץ אשר נגרמת על ידי טפיל בשם "ארליכיה". הטפיל פוגע בכדוריות הדם האדומות והלבנות, בעיקר אצל כלבים. חתולים יכולים להידבק במחלה, אך היא פחות משמעותית אצלם.
"קרצית הכלב החומה", אשר נושאת את המחלה, ניזונה מדמו של הכלב. היא נפוצה בכל רחבי הארץ ובכל עונות השנה. עקיצה אחת של הקרציה מספיקה כדי להעביר לכלב את המחלה.
הקרצית נצמדת לעורו של בעל החיים ובזמן מציצת הדם מפרישה רוק לתוך עורו של החיה. הטפיל מועבר יחד עם הרוק והוא חודר לתאי מערכת החיסון בעור ובדם, שם הוא מתרבה ומדביק תאים נוספים.
בחודשי הקיץ (מאי-אוגוסט) יש הטלות רבות של ביצי קרציה (כ-2000 קרציות בכל הטלה) ולכן שיא מקרי ההדבקה הינם בחודשים אלו.
הטפיל תוקף זכרים ונקבות כאחד ובכל. גיל למרות שהמחלה מדבקת את כל גזעי הכלבים, יש גזעים שיותר רגישים להדבקות במחלה: רועה גרמני, האסקי ומלמוט. המחלה עלולה להדביק בכל גיל וללא הבדלים בין זכר לנקבה.
ניתן גם להידבק בעת קבלת עירוי דם מכלב נגוע אך כיום בודקים מנות דם של כלבים לנוכחות הטפיל.
תקופת הדגירה של המחלה נעה בין 7 ל- 21 יום (מרגע ההדבקה עד להופעת המחלה). יש שני סוגים של הדבקות: אקוטית (כאשר הסימפוטמים מופיעים באופן מיידי) וכרונית (כאשר הסיפטומים מופעיים בשלב מאוחר יותר וממושך יותר).  

הסימפטומים של המחלה:
עייפות, חום גבוה, חוסר תיאבון, דימום מהאף או שטפי דם קטנים ומפושטים על עור בע"ח, עיניים אדומות וחולשה.
 
אבחון המחלה:
חשוב מאוד להביא את הכלב לבדיקה אצל וטרינר עם הופעת הסימפטומים כדי לאבחן את המחלה.
אבחון המחלה בשלביה הראשונים חשובה מאוד מכיוון שאז סיכויי הצלחת הטיפול במחלה גבוהים יותר.
מומלץ לוודא כי במרפאה הוטרינרית המבצעת את האיבחון קיים ציוד מעבדה המאפשר לבצע בדיקות דם במקום ולקבל תוצאות של ספירת דם ותפקודי אברים חיוניים תוך מספר דקות. הדבר חשוב מאוד מכיוון שזמן הוא פקטור משמעותי בטיפול, בעיקר בהתמודדות עם מחלה בעלת אופי אקוטי.

1. אבחון לפי הסימפטומים של המחלה
2. בדיקת דם- בדרך כלל הבדיקה תראה ספירה נמוכה של טסיות (אופייני מאוד במחלה זו), של תאי דם אדומים (אנמיה) וספירה נמוכה או גבוה של תאי דם לבנים. לפעמים ניתן לראות את הטפיל לעיתים בהסתכלות תחת מקרוסקו, אך לא תמיד.
3. בדיקת מעבדה ממוקדת לגילוי הטפיל עצמו.
כלב עלול לחלות במחלה בצורתה הכרונית. במקרה כזה קשה מאוד להצליח לטפל במחלה והיא עלולה אף להסתיים במוות.

הטיפול במחלה:
הטיפול העיקרי הוא במתן אנטיביוטיקה. אך במקרה בו הכלב נמצא במצב קליני ירוד (אפטי, חום גבוה, חוסר תיאבון) צריך לאשפז אותו בבית חולים וטרינרי או במרפאה וטרינרית תחת השגחה צמודה של וטרינר, כאשר הכלב מחובר לאינפוזיה ולתת את האנטיביוטיקה דרך הוריד. במידת הצורך ניתנת מנת דם ותרופות נוספות.
לעומת זאת, כאשר הכלב נמצא במצב קליני טוב, כלומר אוכל ושותה, הכלב יקבל טיפול תרופתי על ידי הבעלים בבית, למשך מספר שבועות. בתקופה הטיפול חשוב שהבעלים ישגיח על מצב הכלב ויבדוק שלא חלה התדרדרות במצבו. לקראת סיום הטיפול, מומלץ לחזור על ספירת הדם לכלב, כדי לוודא שאכן קיים שיפור במצב המחלה.

מניעת המחלה:
לא קיים חיסון כנגד המחלה. בנוסף, כלב שחלה בעבר אינו מחוסן ויכול להידבק שוב במחלה.
שימוש בחומרים דוחי קרציות על הכלב ובסביבתו הוא המניעה הטובה ביותר.
אם המקום נגוע בקרציות, מומלץ לבצע הדברה ע"י בעל מקצוע באזור הגינה או המרפסת ובמקומות בהם סביר שהכלב ישהה בהם.
מומלץ להשתמש בתכשירים דוחי קרציות על גוף הכלב במהלך כל השנה, דוגמאת תרסיסים וקולרים נגד קרציות.
אמנם הקרציות נפוצות יותר בעונת הקיץ אך מכיוון שבחורף הטמפרטורות בארץ אינן קרות במיוחד, הקרציות חיות פה גם בחורף.
 
בני אדם אינם יכולים להידבק ישירות מכלב נגוע במחלה, אךקרציה נגועה יכולה להיות מסוכנת גם לבני אדם!