רוצים לצרף חיית מחמד למשפחה ומתלבטים אם לקנות חיית מחמד גזעית או לאמץ כלב או חתול חסר בית מעמותה/מהרחוב?? ישנן הרבה שיקולים אך הכף נטויה דווקא נגד רכישת בעלי חיים גזעיים שהורבעו לצורך מכירה:
כלביים גזעייים הגיעו לעולם כתוצאה מייצור ורבייה מכוונת, לפעמים מלאכותית, כאשר המטרה היא כסף. האימהות הן "מכונות" לייצור כלבים גזעיים, והגורים הם "המוצר" (אצל גזעים מסויימים עיוות גנטי הביא לבעיות קשות בהריון ובהמלטה). לכן קיימת סכנה מוחשית ששיקולי עלות-תועלת יירמסו את בעלי החיים האלה. המצב הוא לעיתים כל כך גרוע, שרווחתן הכללית של האמהות והגורים נפגעת משיקולים כלכליים: האמהות עלולות לעבור הריונות ולידות רבים בתנאים ירודים בבתי הגידול ובחנויות.
בריאות ועמידות - ההרבייה הגזעית של בעלי חיים יוצרת ברירה גנטית של תכונותיהם באופן מלאכותי בידי בני אדם, ולכך יש השלכות בריאותיות. לדוגמא אם נסתכל על כלב פג או חתול פרסי. גזעים אלו סובלים באופן טיפוסי מבעיות מבניות חמורות של מערכת הנשימה, שגורמות לבעיות נשימה, לעיתים קשות, עם חירחורים מתמידים ואסטמה. בעיות כגון אלו גורמות לכל הפחות לירידה באיכות החיים. בעצם, כמעט לכל גזע יש פגמים גנטים ובדרך כלל הבריאות הכללית ומערכת החיסון ירודים. למעשה ההחלטה לייצר חיות גזעיות הביאה איתה פגמים ובעיות שלא התכווננו אליהם.
מעבר לכך, הרבעה בתוך הגזע בעצם שומרת על מגוון גנטי מצומצם ומביא לבעיות דומות לאלו של נישואים של קרובי משפחה בבני אדם. הדבר מביא לסיכוי גדול יותר להופעת מחלות גנטיות - בקרב בני אדם ובקרב גזעי בעלי חיים. לדוגמא: בכלבים דלמטיים, אשר הופכים פופולריים בכל פעם שהסרט "101 כלבים דלמטיים" זוכה להפקה חדשה, יש שכיחות גבוהה יחסית של חירשות על בסיס גנטי. הבעיות הללו הן לא רק נחלת הכלבים הדלמטיים אלא בעיות שקיימות אצל כל בעל חיים, לרבות חתולים. לדוגמה, אצל חתולים לבנים זכרים החירשות מאוד נפוצה. ואלו רק מספר דוגמאות מני רבות. הבחירה בחיה גזעית בדרך כלל תלווה בביקורים תכופים אצל הוטרינר, מה שמייקר את הענין בהרבה.לעומת זאת, בעלי חיים מעורבים נחשבים בריאים ועמידים יותר, ולכן משיקולים אלו עדיף לאמץ חיה מעורבת מאשר גזעית.
תהיו חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה - הסטטיסטיקה העגומה בעולם בכלל, ובישראל בפרט, היא שכמות הגורים הנולדים גדולה פי כמה מכמות הבתים המאמצים. בישראל היחס הוא כ 1:10. כלומר על כל כלב שמוצא בית יש תשעה כתבים שמוצאים את מותם בהמתה יזומה על ידי הרשויות, או בהסגרים ועמותות שגם שם הם ימצאו את מותם במוקדם או במאוחר, או ברחוב.
עקב הנתונים האלו, אימוץ בעל חיים מעמותה זה הצלת נפש, ממש מצווה ומביא להפחתת הסבל הכולל של בעלי החיים ובעצם צעד לשיפור המצב. מנגד, קניית חיה גזעית היא עידוד הרבעה שייתחרו על הבתים המעטים שיש, ויצירת "ביקוש" בשוק בו חיה היא "מוצר" - בעצם מנציחה את הבעיה. כאשר אתם מאמצים אתם מביאים לכך שהביקוש יירד, הייצור יירד והסבל יירד.
יש לכאורה יתרונות בבעל חיים גזעי אך ישנן פתרונות גם בבעלי חיים מעורבים:
1. גודל - אנשים לעיתים מחפשים כלב בגודל מסויים, ולכן פונים לכלב גזעי, כי זהו הימור בטוח. אך גם אצל כלבים מעורבים יכולים להעריך את גודלו הצפוי, אם הוא עבר את גיל שישה חודשים. הצוות המתנדב בעמותות יוכל להעריך את גודלו של הכלב בבגרות, וניתן גם לתאם יום שבו נמצא וטרינר בעמותה ולהתייעץ עמו.
2. התנהגות - אנשים דואגים שכלב או חתול שיגיע מעמותה או מהרחוב יתנהג בצורה פראית. אך בעיות התנהגות קיימות גם אצל כלבים וחתולים גזעיים. ניתן לחנך ולאלף כלבים אשר מראים סימנים של בעיות התנהגות כגון נביחה מרובה, הרס רהיטים, תוקפנות, וכו'. ישנם אנשי מקצוע דוגמאת מאלפים, או יועצים התנהגותיים שיכולים לסייע לתקן את הבעיות.
3. "זה גזע מדהים" - וסופרלטיבים נוספים. חשוב שניפטר מכל הנטיות לייחס ערך לכלב בגלל שהוא גזעי. כל חיה מיוחדת בפני עצמה, וכמו שראינו אין באמת סיבה טובה להעדיף גזעי על מעורב. אם כבר בסופרלטיבים עסקינן: אימצתם כלב או חתול מעורבים? הוא יחיד ומיוחד ואין דומה לו בכל העולם!
4. חיות גזעיות גם מגיעות לעמותות - אם אתם עדין רוצים גזע מסוים, לעיתים אפשר למצוא כל מיני כלבים וחתולים גזעיים (אפילו אם הם ללא תעודות) בעמותות. גם הם, כמו אחרים, ננטשו וזקוקים מאוד לכם.

בבקשה מכם, כאשר אתם באים להוסיף לחייכם כלב או חתול, עשו מצווה ואמצו חיה מעורבת. אל תתרמו לבעיית הריבוי ולתעשיית ההרבעה האכזרית.