רעל נגד עכברים 

מהרעלים הנפוצים ביותר המפוזרים בחצרות בתים ורחובות על ידי העירייה, מדבירים ואף אנשים פרטיים. כיצד נזהה אותו? -הרעל בדרך כלל נראה כקוביות ורודות קטנות .או גרגירי חיטה ורודים או ירוקים, אך יש לזכור כי הוא עלול להופיע בכל צורה וצבע לרבות נוזל, אבקה או ג'ל

כיצד פועל רעל נגד עכברים?

 K הרעל שנאכל על ידי הכלב/החתול נספג במערכת העיכול ומעכב את יצירתו של ויטמין קיי 

  ויטמין קיי אחראי בגוף בין היתר על תפקוד של חלק מחלבוני הקרישה. כלומר בחסרונו מערכת הקרישה לא תתפקד כראוי וייוצרו דימומים בגוף.

ישנם מספר "דורות" של רעלים, והדורות החדשים הם חזקים ומסוכנים יותר, ומשפיעים לאורך זמן רב יותר בגוף. השימוש הנפוץ ביותר היום הוא ברעלים מה"דור השני"- רעלים אלו משפיעים תוך 1-3 ימים לאחר אכילת הרעל, ולמשך זמן של כ2-4 שבועות.

מינון הרעל שנבלע קובע את רעילותו, כך שככל שהמינון גבוה יותר, כך מצב החיה יהיה קשה יותר. המינון נקבע לפי כמות הרעל (במיליגרמים) לעומת משקל גוף בעל החיים (בקילוגרמים) - כמות רעל זהה תגרום נזק רב יותר בחיה קטנה לעומת חיה גדולה.

כיצד נדע אם חיית המחמד אכלה את הרעל?

 לא ניתן לדעת בוודאות אם הכלב/חתול אכלו את הרעל, אלא אם רואים אותם עושים זאת ויודעים לזהות את הרעל. מומלץ לברר עם העירייה או עם השכנים אם יודעים על פיזור רעל נגד עכברים באזור, ואם היו מקרים נוספים של הרעלת בעלי חיים באזור. הקושי המרכזי באבחון ההרעלה היא שלעיתים הסימנים מופיעים רק 1-5 ימים לאחר בליעת הרעל, ולעיתים אף לאחר זמן ממושך יותר. כלומר לעיתים צריך לנסות להיזכר באירוע בו הכלב או החתול אכל משהו ברחוב או בחצר בימים שלפני הופעת הסימנים הקליניים.

מהם תסמיני ההרעלה?

עלולים להופיע סימנים כלליים של חוסר תאבון, מצב רוח ירוד, נשימה מהירה, חולשה, הקאות, שלשולים, לעיתים אפילו צליעה (בעקבות דימום למפרקים) או סימנים עצביים (במקרים של דימום למערכת העצבים). סימנים יותר ספציפיים כוללים דימום ממקומות שונים בגוף - בצואה, בהקאות, מהנחיריים, מהעיניים או סתם פצע שלא מפסיק לדמם למרות שהיה צריך כבר להגליד.

אבחון 

הווטרינר עלול למצוא עדויות שונות לאובדן דם ולאנמיה בבעל החיים: דופק מהיר וחלש, ריריות חיוורות, קשיי נשימה בגלל האנמיה (או בגלל דימום לחלל הריאות או לחלל בית החזה), סימנים עצביים, צואה דמית בבדיקה רקטלית ועוד. לעיתים בדיקת אולטראסאונד עלולה לגלות נוזל חופשי בחלל הבטן או בבית החזה - נוזל אשר אם ניתן לדגמו, יעבור אנליזה וכך יקבע האם אכן מדובר בדם (לנוזלים חופשיים בתוך הגוף, הנוצרים מסיבות פתולוגיות שונות, ויש צורך בבדיקות מעבדה ספציפיות לעמידה על סוג הנוזל ומקורו)

ישנן בדיקות מעבדה ספציפיות הבוחנות את תפקודי הקרישה ומצב האנמיה. בדיקות הקרישה מעידות על קיום הבעיה במערכת הקרישה ועל חומרתה, אך לא מורות לנו מה גרם לבעיה זו - יש לזכור כי בעיה במערכת הקרישה עלולה להיגרם ממגוון רחב של פתולוגיות ולאו דווקא מרעל נגד עכברים. כלומר - האיבחון של רעל נגד עכברים הוא לעיתים לא מוחלט, ולעיתים יש צורך לבחון האם החיה מגיבה לטיפול נגד ההרעלה על מנת לקבוע שאכן רעל נגד עכברים גרם לסימנים הקליניים של החיה.

טיפול

הטיפול תלוי בחומרת הבעיה ובסימנים הקליניים של הכלב/חתול. בכל אופן, החיה צריכה להיות בהשגחה, במצב קל- בהשגחת הבעלים, לעומת מצב חמור יותר שמצריך השגחה רפואית צמודה.

כיוון שהרעל מביא לחסרונו של ויטמין קיי, הטיפול הבסיסי בכל מצב הוא מתן הויטמין לחיה. בגלל שהרעל עלול להצטבר בגוף לאורך שבועות - נותנים את הטיפול לתקופה של מינימום 3 שבועות, ויומיים לאחר סיום הטיפול חוזרים על בדיקת תפקודי הקרישה, על מנת לוודא שלא נותר רעל פעיל בגוף.
במצב בו נתפסת החיה כשהיא אוכלת את הרעל ב-4 שעות האחרונות (ועדיין אין סימנים להרעלה פעילה בגוף) - ניתן לגרום להקאה ע"י תרופה בהזרקה, מתוך תקווה שהרעל עוד לא נספג במערכת העיכול. יש לזכור שהחיה, למרות בליעת הרעל, תראה בריאה לחלוטין שכן הרעל מתחיל להשפיע בדרך כלל רק מספר ימים לאחר אכילתו.
 במצב בו החיה מאוד חלשה ועם קשיי נשימה, ו/או אנמיה חמורה - יש לאשפז את הכלב או החתול, לתת לו עירוי של מנות דם, מנות פלסמה, נוזלים וכמובן ויטמין קיי ולערוך מעקבים צמודים אחר מצב האנמיה ותפקודי הקרישה.
מספר מנות הדם שיינתנו תלוי במידת אובדן הדם (כלומר מידת האנמיה) חומרת הסימנים הקליניים של החיה, ובמשקל החיה. כלומר - ככל שכלבכם/חתולכם יותר גדול, סביר כי תזדקקו למספר גדול יותר של מנות דם. בחיה קטנה מנת דם יחידה עשויה להספיק. יש לזכור כי אם החיה מדממת לתוך הגוף (כלומר לתוך חלל הבטן או חלל בית החזה) - היא תספוג כ50% מהדם הזה בחזרה (לאורך מספר ימים) ועל כן אין להוציא את הדם מהגוף אלא אם הוא גורם לקשיי נשימה.
מנות פלסמה - "פלסמה" היא למעשה רכיב של הדם המכיל את חלבוני הקרישה. נותנים אותו במטרה לעזור בעצירת הדימומים הפנימיים הקיימים כרגע - "לכבות שריפות", עד אשר החיה תחזור ותייצר שוב חלבוני קרישה בעצמה, בעזרת ויטמין  קיי
מספר מנות הפלסמה תלוי במידת בעיית הקרישה, בחומרת הסימנים הקליניים ובמשקל החיה.
יש לזכור כי מתן של מנות דם או פלסמה מחייב זהירות שכן החיה עלולה "להגיב" למנות בגלל מגוון רב של גורמים - כלומר מתן של רכיבי דם עלול כשלעצמו להיות מסוכן. בחתולים -  יש להתאים את סוג הדם של החתול למנה המתקבלת (דם או פלסמה).
 אם זו מנה ראשונה שהכלב מקבל בחייו יש לנטר את מצב הכלב במהלך מתן מנת הדם או הפלסמה, אך אין צורך בהתאמה מראש של מרכיב הדם לכלב.
טיפול בהרעלה באישפוז גם הוא אורך מספר ימים רצופים עד לייצוב מלא וחזרה לשגרה.

 
שלכם תמיד,
צוות בית רופאים וטרינרי בכיכר 24/7