Hip Dysplasia בעיות אגן

זוהי בעיה מולדת התפתחותית אשר יכולה להופיע בטווח רחב של גילאים, כבר משלבי הגורות ועד לגיל מבוגר. מדובר בהתפתחות אבנורמלית של מפרק הירך (בד"כ דו צדדית) שמאופיינת בחוסר יציבות של המפרק. קיימות דרגות שונת של חוסר יציבות, מפריקה חלקית ועד פריקה מלאה של הירך.

האם בעיה זו קיימת בקרב כל הגזעים?

בעיות אגן קיימות לרוב בגזעי כלבים גדולים (רועה גרמני, גולדנים, דני ענק, ניופאונדלנד וכו'). עם זאת, יש מס' גזעים גדולים אשר לא זו בלבד שאינם נוטים לסבול מבעיה אלא אפילו נחשבים כמוגנים מפני התפתחותה, כגון כלבי הרוח למינהם.

מה גורם לתופעה?

מיפרק הירך הוא מיפרק הבנוי כמכתש ועלי, ובכלבים הסובלים מהבעיה, מיפרק האגן לא נוצר באופן עמוק מספיק, כך שלעצם הירך אין "מספיק מקום" במיפרק והיא אינה מעוגנת בו ביציבות. משערים כי הבעיה מתפתחת על רקע של חוסר תיאום בין קצב התפתחות השלד (עצמות) והשרירים.

כתוצאה מהמבנה הלא נורמלי מתפתח תהליך דלקתי במיפרק, ופגיעה בסחוס המיפרקי ובמבנה העצמות.

במרבית המיקרים, אלמנטים תורשתיים מעורבים בתהליך ולכן מומלץ שלא להרבות כלבים אשר סובלים מהבעיה. עם זאת, לסביבה שאנו מעניקים לכלב-החל מתזונה נכונה וכלה בפעילות גופנית מותאמת, יש השפעה על מידת הביטוי והחומרה. אמנם מדובר בתהליך פרוגרסיבי שלא ניתן למונעו- בו מצב המיפרק הולך ומידרדר, אולם ניתן בהחלט לעכב את התפתחותו ולהקל ולשפר את איכות החיים של הכלב.

המחלה בגורים :

חשוב לזכור כי הזנת הגור הצעיר היא בעלת חשיבות מכרעת על תהליך התפתחות השלד. השאיפה בגורי כלבים מגזע גדול היא להאט את קצב גדילת השלד כך שלא יווצר מצב בו השלד גדל מהר יותר יחסית לשרירים . לכן לא מומלץ לתת תוספי מזון עשירים בסידן מכיוון שהם מאיצים את גדילת השלד ועשוים לגרום למחלת שלד.

המחלה בבוגרים:

בכלבים בוגרים המחלה מופיעה בדרך כלל כתהליך כרוני, שבו קיימת דלקת פרקים על רגע ניווני במיפרק. הדלקת מתאפיינת בנוכחותם של תאי דלקת, תאים הורסי עצם, ותאים בוני עצם בתוך המיפרק- עובדה המביאה למאפייני דלקת כמו חיכוך גבוה של עצמות המיפרק, חום מקומי, שינוי בחדירות כלי הדם, בצקת מקומית, ופגיעה ברקמות הרכות המקיפות את המיפרק.

כיצד מתבצע תהליך האבחון?

הסימן הראשון שניתן להבחין בו הוא צליעה כלשהי ברגליים האחוריות של בעל החיים, לעיתים קושי בקימה לאחר רביצה, כאבים בזמן הליכה אשר הולכים ופוחתים תוך כדי הפעילות הגופנית. הכאב ממנו סובל בעל החיים נובע מהנזק לסחוס המיפרקי בעיקר.

הוטרינר יבצע מספר בדיקות אורטופדיות שמטרתן לקבוע עד כמה "חופשי" מפרק הירך ועד כמה (באופן תאורטי) קל לפרוק אותו. מדדים אלה יחשידו כי בעל החיים סובל מהבעיה. על מנת לאבחן באופן מוחלט, יש לבצע צילומי רנטגן של מיפרק האגן. בצילום ניתן לראות שינויים ניווניים במיפרק וחוסר התאמה בין ראש הירך לאגן.

חשוב לציין כי לעיתים הכלב יכול לסבול מ-hip dysplasia אך להציג צליעה בגלל בעיה אחרת לחלוטין. לא כל שינוי שנראה בצילום רנטגן יהיה בהכרח קשור לצליעה ספציפית זו או אחרת.

כיצד מטפלים?

ישנן מספר אופציות טיפוליות בהתאם לחומרת המצב:

#טפול תרופתי: מתן תרופות אנטי-דלקתיות, בנוסף לדיאטה מבוקרת לירידה במשקל, מגיני סחוסים, פעילות מבוקרת ומתאימה:

המטרה הראשונית והמרכזית והיא לשפר את איכות חייו של הכלב ולהפחית עד כמה שניתן את הכאב, ולמנוע הדרדרות נוספת. לכן, בתחילה ינתנו לכלב משככי כאבים ומגיני סחוסים. בנוסף, במידה ומדובר בכלב שמנמן, דיאטה מתאימה המכוונת להורדת משקל בשילוב עם פעילות גופנית מתונה ופיזיוטרפיה יכולים להקל מאוד על מצב הכלב.

#טפול כירורגי: קיימים מגוון של ניתוחים בהתאם לשלב המחלה ולגיל וגודל בעל החיים.

1. ניתן לבצע ניתוח אשר מטרתו לשנות את כיוון המיפרק כך שמבנה המכתש והעלי ישובו להיות מתאימים, שיטה זו מומלצת בעיקר בחיות יחסית צעירות וללא שינויים ניווניים חמורים במיפרק.

2. החלפת מיפרק ירך מלאה- ניתוח המתאים לחיות מבוגרות יותר עם שינויים ניווניים. בניתוח מורכב מסוג זה, מסירים את כל המיפרק ובמקומו מניחים שתל (מטיטניום) אשר מחליף את המיפרק. בניתוח יוצרים מיפרק חדש, תקין ויעיל. ההחלמה מניתוח זה אורכת מספר שבועות בהן הכלב ימצא במנוחה מוחלטת ולאחר מכן ישוב בהדרגה לפעילות. טיפול מסוג זה מתאים לכלבים אשר מצד אחד מיפרק הירך שלהם פגוע במידה רבה המצדיקה התערבות שכזו אך מצד שני אין נזק חמור מידי לעצמות האגן שכן יש צורך במידה מינימלית של עצם תקינה על מנת שהמישתל יוכל "להתפס" על גבי העצם.

3. הסרת ראש וצוואר עצם הירך- ניתוח הנחשב כאופציה האחרונה. בשיטה זו מסירים את ראש הירך, היוצר את המיפרק ומבטלים את המיפרק כליל. בשיטה זו לא ניתן לבצע התערבות כירורגית מסוג אחר (כמו החלפת מיפרק). בנוסף, מאחר ומדובר על ביטול המיפרק לחלוטין, השיטה לא מתאימה לכל כלב. היא מתאימה בעיקר לכלבים בגודל בינוני, ובמצב שרירי טוב מאחר והשרירים הם אלו אשר יתמכו במישקל הכלב ויקחו על עצמם את תפקיד המיפרק החסר. לכן השיטה מתאימה לכלבים בוגרים, עם מסת שרירי שאינה מדולדלת, לא שמנים מידי ושאינם גדולים מידי (עד 25 ק"ג בערך). בנוסף השיטה עובדת מצוין בכלבים קטנים ובחתולים .

 בברכה,

בי"ח לחיות נווה צדק

03-5160257