מדריך למידה בנושא "תזונה"

רשת פטביי הגדלה והמתפתחת מאפשרת לזכיינים מתאימים להצטרף לשורותיה.
לחץ כאן לפרטים נוספים על אפשרות הזיכיון. ליצירת קשר: franchise@petbuy.co.il

להלן מדריך עובדים בנושא תזונה:

הקדמה

כמו הבעלים שלהן, גם חיות המחמד אוכלות בכדי לקבל תזונה שחיונית להם על מנת לגדול, לחיות ולהתרבות. בעלי החיים צורכים באוכל שלהם מרכיבים כמו חלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים שהם זקוקים להם על מנת להישאר בריאים ופעילים.

למיני בעלי חיים שונים יש דרישות תזונתיות שונות. אבל, צריך להקפיד על דיאטה מאוזנת אצל כל חיות המחמד. עבור קמעונאי מוצרים המיועדים עבור בעלי חיים, מכירת אוכל עבור בעלי חיים מהווה חלק משמעותי מסך המכירות והרווחים. מרבית החנויות מציעות למכירה יותר ממותג וסוג אוכל אחד והרבה רשתות נבדלות בכך שהן מציעות מוצרי יוקרתיים הנקראים מוצרי 'פרמיום' ו'סופר פרמיום'. העובדים חייבים להיות מסוגלים לענות על שאלות בנושא תזונת חיות המחמד ולעזור ללקוחות לבחור את סוג האוכל המתאים מבין המותגים בחנות.

יעדי למידה
הפרק הזה מספק סקירה בסיסית של דרישות סימון בעבור האוכל לחיות המחמד, מרכיבי המזון ותזונה ונושאים 'חמים' כמו גם מידע הקשור למין בעל החיים. היצרן שלך או הנציג של חברת המזון ממנו רוכשים את האוכל הוא המקור הטוב ביותר להבנת היתרונות והחסרונות של כל מוצר מזון (פורמולה), ומה שמייחד כל מותג אצלכם בחנות מחנויות של המתחרים.

בתום קריאת הפרק תוכלו:

• לקרוא תוויות של מזון חיות ולזהות את סוגי המרכיבים השונים באוכל.
• להדגים ולהבין רכיבי תזונה בסיסיים ומורכבים.
• להיות מסוגלים להסביר כיצד השלב בחיי חיית המחמד, גודלה ורמת הפעילות שלה משפיעה על התזונה שעליה לצרוך.
• לענות על שאלות הלקוחות בנושא – מהו האוכל הכי מתאים לחיית המחמד שלהם ו'נושאים חמים' בענייני תזונת בעלי חיים.

קריאת תוויות מזון לחיות מחמד
תוויות על מארזי האוכל לבעלי חיים יוצרו בקפידה בכדי:
למשוך לקוחות פוטנציאליים ולעודד אותם לקנות את המוצר.
להכיר את הדרישות המשפטיות לרשימות מידע מסוימות.
לחנך את בעלי חיית המחמד לגבי אופן השימוש היעיל והנכון במוצר לקבלת התוצאות הטובות ביותר.
בארצות הברית, ארגון המזון והתרופות האמריקאי (FDA), מחלקת החקלאות האמריקאית USDA והאיגוד האמריקאי לבקרת המזון (AAFCO), מכתיבים מה תוויות מזון בעלי החיים חייבות לכלול וכיצד המידע הזה צריך להיות כתוב.

לפי החוק, תוויות מזון בעלי חיים חייבות לכלול:
שם המוצר
משקל נטו (כולל מים ונוזלים)
מיני בעלי החיים שעבורם מיועד המוצר
מידע על היצרן או יבואן המוצר
ניתוח מרכיבי המזון הכימיים
רשימת רכיבים
הצהרת רכיבים תזונתיים
הוראות שימוש
קוד תאריך (תאריך תפוגה)

אוכל שנועד לבעלי חיים חייב לכלול רשימה מלאה של רכיביו כאשר אלה בסדר יורד. בעבור אוכל יבש, סדר הרכיבים המופיעים על המוצר מבוסס על משקל הרכיבים לפני שהאוכל עבר את התהליך להפיכתו לייבש. הרכיבים חייבים לכלול פרטים והגדרות כפי שנקבעו על ידי איגוד AAFCO שהם חוקי הרגולטור בארצות הברית. ארגון זה מגביל וקובע מה ניתן לומר על הרכיבים על גבי האריזה. ארגון ה-AAFCO יגדיר לדוגמה רכיבי עוף (עופות) כך: תוצר ורכיבי העופות מכילים חלקים טחונים ונקיים של פגרי עופות שנשחטו כמו הצוואר, הרגליים, ביצים שלא בקעו, המעיים ומעט חלקי נוצות שעשויות להופיע תוך כדי התהליך באופן בלתי נמנע כחלק מהתהליך עיבוד המזון.

למרות שיצרני המזון עשויים לבקש להסיר מרשימת הרכיבים של אוכל על בסיס עופות רכיבים כמו המקור וחלקים אחרים שהלקוחות עשויים למצוא כדוחים, הם לא יכולים להסירם מרשימת הרכיבים שנקבעה. למידע נוסף על רכיבי מזון לבעלי חיים, ראו בהמשך.

הבטחת רכיבים תזונתיים
מזון חיות המותווה כמזון "מלא ומאוזן" מחויב לעמוד בתקנות ה-AAFCO ע"י הכלת רמות מרכיבים על פי נוסחה מבוססת. תווית המזון לבעלי החיים חייבת לכלול ניתוח של "הבטחת הרכיבים התזונתיים" הלא הם הרכיבים התזונתיים בכמות המתאימה הנדרשת במזון. תווית זו נועדה להבטיח שהמוצר עומד בדרישות המינימליות של הכלת חומרים מזינים כמו חלבון, שומן ורכיבים אחרים, ושהמוצר לא עולה על דרישות המקסימום בכמות המים, הסיבים והרכיבים אחרים.
מאחר ואחוזי הרכיבים הללו מובאים במונחי מינימום-מקסימום, זה בלתי אפשרי לדעת את האחוז המדוייק של מי מהפריטים.
ניתוח הבטחת הרכיבים התזונתיים יכלול גם מרכיבים בעלי עניין ללקוח שאינם מזוהים על ידי איגוד הAAFCO ודרישותיו העדכניות.

הצהרת התאמה תזונתית (Nutritional Adequacy Statement)
מרבית מוצרי המזון לחיות המחמד עונים ברכיבהם על דרישות בעלי החיים בשלבים הכי תובעניים שלהם כמו גדילה או היריון. אופציה אחרת היא נוסחת מזון לשלב ספציפי בחיי החיה כמו גור או חיה בוגרת. ישנן נוסחאות מזון למצבים מסוימים כמו עודף או תת משקל, או לשליטה בכדורי שיער במערכת העיכול שמתוייגים כתחומי מטרה (מטרה מוגדרת) או לצורכי דיאטה מסוימת. ישנם מוצרי מזון לבעלי חיים שנועדו לספק את כל הצרכים התזונתיים של החיה בעוד אחרים נועדו לשמש כממתק או חטיף.

על כן, תוויות למזון בעלי חיים חייבות לכלול "הצהרת התאמה תזונתית" שמגדירה את דרישות המינימום במוצר. ההצרה הינה דרישה משפטית שתקפה על ידי אחד או יותר מהסימונים הבאים:
מבחני האכלה ובדיקות לשלבי חיים ספציפיים בבעלי חיים
מבחני האכלה בעבור מוצר באותה "משפחת מוצרים". כלומר מוצר דומה בעל רכיבים ומפרטים דומים.
מוצר שעונה על הדרישות התזונתיות לקבוצת גיל ספציפית כפי שנקבעו על ידי ארגון ה-AAFCO.
דוגמאות לדרישות שיכולות להיכלל בהצהרת ההתאמה התזונתית:
"מזון מלא ומאוזן", "חטיף", "ממתק", "מוצר לכל שלבי החיים", "לגורים", "מוצר המותאם לשמירת בריאות מערכת השתן", "מפחית פלאק ואבן השן", "עונה על דרישות ארגון AAFCO".
במקרים מסוימים, הצהרה דומה יכולה להופיע במקום אחר על התווית. הצהרות כמו "נוסחא נגד כדורי שיער אצל חתולים", או "לעיכול טוב יותר" יכולות להופיע על התווית למטרות קידום המוצר או מידע ולא כחלק מדרישה משפטית המבוססת ומגובה במחקר.
ישנן הגבלות על הצהרות מעין אלה. ארגון ה-FDA האמריקאי מגביל ומכיל חוקים ותקנות לגבי מה שנכתב על עטיפת המזון ומכיל הצהרה על רכיבים מסוימים במזון. למשל, מזון שבתווית שלו נכתב "מזון עבור כלבים המכיל בשר", חייב להכיל לפחות 3 אחוזי בשר לפי משקל. לעומת זאת, מזון שבתווית שלו נכתב "אוכל בשרי עבור כלבים" חייב לכלול ברובו בשר (50 אחוז ויותר לפי משקל).

קוד תאריך (תאריך תפוגה)
תוויות מזון בעלי חיים (ובמקרים מסוימים הפחית עצמה), חייבים לכלול קוד תאריך שמבהיר מתי ניתן לאכול את המזון וגם מבטיח טריות והימנעות מצריכת מזון מקולקל שפג תוקפו.
המידע לרוב מופיע כתאריך תפוגה של המוצר (טוב לשימוש עד פברואר 2012). תקופת הזמן במהלכה ניתן לאכול את המזון בבטחה מכונה "אורך חיי המדף" של המוצר.
חיי המדף של המוצר נקבעים על ידי תהליך הייצור והעיבוד של המוצר (מוצר יבש לעומת רטוב). מרבית מוצרי המזון היבשים נהנים מחיי מדף של 12-18 חודשים. לעומתם, מזון רטוב משומר בפחית יכול ליהנות מחיי מדף של 24 חודשים. כשהמזון מגיע לחנות, יש לבדוק את קוד התאריך לוודא שאורך חיי מדף המוצר הוא לפחות בין 60 ל-90 ימים. מוצר שאורך חייו הוא פחות מזה מתייחסים אליו כאל מוצר בעל חיי מדף קצרים ("מוצר קצר יום"). הצרכנים ועובדי החנות צריכים לוודא בקוד התאריך שאורך חיי המוצר הוא לפחות בין 30 ל-60 ימים ולהשתמש במוצר בתוך פרק זמן מוגבל זה.

רכיבי המזון באוכל המיועד לחיות
בכל סוגי המזון לחיות אנו נמצא חלבונים, פחמימות, שומנים, סיבים, ויטמינים ומינרלים. מערכת העיכול של בעל החיים מפרקת את הרכיבים האלה לגלוקוז, חומצות אמינו, חומצות שומן, ויטמינים ומינרלים שמספקים לחיה אנרגיה ושומרים עליה שתהיה בריאה.
חלק מהרכיבים הם יותר חשובים מאחרים כי הם מספקים לחיה פי שתיים או שלוש יותר נוטריאנטים (יסודות ותרכובות כימיים החיוניים לחיים ולגדילה של יצורים חיים, המשמשים בעיקר לבניין הגוף ואסקפת אנרגיה). למשל, חומרים צמחיים מסוימים מספקים בו זמנית חלבון ופחמימה. הרבה רכיבים אחרים מספקים ויטמינים ומינרלים בנוסף לחלבון ופחמימה או סיבים. ישנן ויטמינים ומינרלים המשמשים גם כחומרים משמרים.
זמינות של רכיבים, איכות עקבית של החומרים מהם מפיקים מזון לחיות, פרופיל תזונתי ממוקד של האוכל ועלות המזון, כל אלה משפיעים על ההחלטה של יצרני מזון החיות שקובעים איזה רכיבים יופיעו בסופו של דבר במזון אותו הם מייצרים.

חלבונים
למה משמש החלבון? חלבונים הם קריטיים עבור:
שרירים, בנייה וגדילה של איברים ותחזוקה שלהם
בעבור ייצור אנזימים שנועדו לעזור למערכת העיכול לעכל מזון
נוגדנים שנוצרים בגוף ותפקידם הוא להילחם במחלות שונות
שמירה על בריאות פרוות החיות

החלבונים נוצרים מחומצות אמינו. חיות זקוקות לפחמימות ושומנים שתפקידם לספק אנרגיה הדרושה לשבור את החלבון ולבנות אותו מחדש. לא קיים חלבון אחד ויחיד שמספק בדיוק את הקומבינציה הדרושה של חומצות אמינו עבור בעל החיים. הגוף של בעל החיים לא מסוגל לייצר בכוחות עצמו את חומצות האמינו החיוניות עבורו. לכן, מזון בעלי החיים מספק את מה שדרוש לשם כך. נכון לכתיבת שורות אלה, ישנן 10 חומצות אמינו מזוהות כהכרחיות לתזונת כלבים ו-11 חומצות אמינו זוהו כהכרחיות בעבור חתולים.
חלבונים במזון המיועד לבעלי החיים יכול לבוא מן החי או ממקור צמחי שגם הוא מהווה מקור לויטמינים ומינרלים. חלבונים מן הצומח יכולים גם הם להוות מקור לפחמימות.

חלבונים מן החי ניתן למצוא במקורות הבאים:
בשר, תוצרי לוואי של בשר
דגים, תוצרי לוואי של דגים
מאכלי ים וצדפות (רכיכות), ארוחות על בסיס צדפות (הנפוצים שבהם כוללים בשר סרטנים או שרימפס)
ביצים
מי או אבקת גבינה, גבינה, מוצרי חלב ותוצרי לוואי של מוצרי חלב וגבינות.

חלבונים מן הצומח ניתן למצוא במקורות הבאים:
קמח וגלוטן
סויה וקמח סויה
כותנה ופתיתי כונתה
קנולה וחמניות
שמרים
שעועית (יבשה) ואפונה
אצות

עוף, בשר בקר, בשר כבש, דגים וביצים מהווים לרוב בסיס לחלבון מן החי שנמצא במזון לבעליי חיים. תירס מעובד, סויה וגלוטן על בסיס חיטה הם המקור הנפוץ ביותר לחלבונים מן הצומח.

פחמימות
מהי פחמימה? פחמימות הן סוכר ועמילנים שתפקידם:
לספק אנרגיה
לשמור על משקל תקין ובריא
משפיע על רמות הסוכר בדם
משפר את המבנה (שיחול וניפוח לתבנית) של המזון היבש

פחמימות מכילות פחות מחצי כמות הקלוריות פר גרם ביחס לשומן והן במהירות הופכות למקור אנרגיה. עמילנים יכולים להשפיע ישירות על התיאבון ומכאן גם על צריכת המזון ועלייה במשקל הגוף.
עמילנים מופקים מזרעי צמחים ושורשים שהגוף משתמש בהם כדי לייצר גלוקוז. כמות הגלוקוז בדם או "רמת הסוכר בדם" משפיעה על התיאבון ועל רמת האנרגיה כמו גם על תפקוד הגוף. מוח החיה ולב החיה צריכים גלוקוז כל שנייה בכל יום ומערכות רבות בגוף עובדות ללא הפסקה בכדי לספק להן את זה.
ישנם עמילנים ההופכים לגלוקוז בדם יותר מהר מאחרים. סוגים רבים של מזון חיות כוללים שילוב של כמה סוגי עמילנים בכדי לעזור לשמור על רמת אנרגיה קבועה בגוף החיה ולמנוע עודף או חוסר באנרגיה. שמירה על רמת סיבים נכונה במזון החיה עוזרת לחיה לשמור על משקל בריא ותקין ורמות סוכר בדם תקינות, כמו גם עוזר להפחית את הסיכוי להשמנת יתר או מחלות כמו סכרת.

סיבים
מהו הסיב? הסיבים חשובים עבור מערכת העיכול אצל כלבים וחתולים. הסיבים עוזרים ל:
להעברת חומרים מזינים כמו גם פסולת דרך המעיים
לשמור על בריאות תאיי המעיים כדי שיוכלו לספוג חומרים מזינים טוב יותר
לשמור על צואת בעל החיים שתהיה קטנה ומוצקה
להסדיר את מערכת ספיגת המים בחיה

הסיבים מגיעים מגבעולי צמחים, עלים ותרמילי זרעים. חיות המתבססות על מזון מן הצומח כמו גם חיות שאוכלות הכל (הן בשר והן צומח), כולל בעלי חיים קטנים, ציפורים וכמה זוחלים משתמשות בסיבים בכדי לייצר אנרגיה. אמנם כלבים וחתולים אינם מסוגלים לעכל את מרבית הסיבים, אבל זה עדיין חשוב לעזור להם להסדרת מערכת העיכול. הסיב חשוב גם במזון המיועד לחתולים ולכלבים על מנת לסייע להם לשמור על נפח הגוף שלהם וגם בסיוע בשמירה על משקלם. עם זאת, יש לדעת כי צריכת יתר של סיבים יכולה לגרום לגזים ונפיחות בבטן.
הבקטריות שחיות בתוך המעי אצל כלבים וחתולים, יכולות לפרק סיבים מסוימים ולספק מקור אנרגיה לתאים המרפדים את המעי. יותר ויותר מוצרי "סופר פרמיום" כוללים סיבים המתפרקים באופן מתון המגיעים למשל מעיסת סלק או סיב שמקורו באפונה המספקים נפח להזזת פסולת וגם אנרגיה לפעילות התאים המצפים את המעי.

שומנים
מהו השומן? תפקידן של חומצות השומן הוא:
אספקת אנרגיה
תמיכה בתפקוד המוח והתפתחותו
עוזר לשמירה על בריאות העור והפרווה
עוזר בתהליך החלמה על ידי שליטה בהתפרצות דלקות ובמערכת החיסונית
תורם לטעם האוכל

השומנים מכילים יותר מפי 2 אנרגיה מאשר פחמימות או חלבונים ומהווים את סוג האנרגיה שחיות מאכסנות בגופן. שומנים שמשתמשים בהם במזון חיות כוללים-שומן מן החי שמופק משרירי בעלי חיים ורקמות אחרות וגם שומן צמחי או שמן המופקים מן הצומח ומופקים מזרעים או פירות. בנוסף לשומן הכלול בדיאטה שלהם, מערכת העיכול אצל החיות הופכת גלוקוז זמין וחומצות אמינו לשומנים. ברגע שהפכו לשומנים הם מאוחסנים בגוף עד שהם נשרפים על ידי התעמלות או פעילות שורפת שומנים אחרת. חיות שצורכות יותר שומן מכפי שהן צריכות, או שגופן הופך יותר מדי גלוקוז וחומצות אמינו לשומנים, יעלו במשקל מה שעלול להוביל להשמנת יתר ומחלות נלוות אחרות כתוצאה מכך. מאחר ושומנים הם אנרגיה מאד מרוכזת בגוף החיה, חיות המחמד צריכות לאכול פחות מאכלים עתירי שומן כדי להפיק את אותה כמות אנרגיה. שומן גם הופך את האוכל לטעים יותר. לכן, יש יצרנים שמוסיפים אותו לאוכל רטוב או מרססים אותו על גבי אוכל יבש כדי להפוך אותו ליותר מגרה עבור החיות.
שומנים מהווים מקור חשוב לחומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6. אומגה 6 שנמצאת בעיקר בשמנים מן הצומח ולפעמים גם בשמנים שמקורם מן החי, עוזרת לתמוך בתהליכי גדילה ובתפקודי מוח תקינים אצל החיות. אומגה 3 נמצא בעיקר בזרעי פישתן, בקנולה ובשמן סויה כמו גם בשמן דגים. באופן כללי, סדרת חומצות השומן אומגה 3 יכולות לעזור לחיות להחלים על ידי הפחתת דלקות ונפיחויות בגופן. כשחיה נפצעת או חולה המערכת החיסונית בגופה מגיבה באופן מיידי ואוטומטי על ידי הגברת זרימת הדם לאיזור הנגוע/חולה כך שתאי דם לבנים וכימיקלים בדם יכולים לעזור לגוף להילחם בזיהום ולעודד את קרישת הדם (במקרה של דימום למשל).
לפעמים ישנם מצבים בהם הגוף מגיב תגובת יתר וטועה לחשוב שרקמות בריאות הינן חולות. ישנו גם מצב הפוך שהמערכת האוטומטית האמורה להגיב במקרה של פציעה – אינה מגיבה מספיק מהר ומאיטה את תהליך ההחלמה. צריכה מאוזנת של חומצות אומגה 6 ואומגה 3 עוזרת לשמור על הגוף ועל מערכת התגובה במצבי חולי או פציעה אצל החיות בצורה בריאה.

ויטמינים
מהם ויטמינים? תפקידי הויטמינים הינם:
לשמור על גוף בריא
עזרה ביצור אנרגיה וחומרים מזינים אחרים
עזרה לתאי הגוף בשימוש יעיל בחומרי התזונה שהוא צורך

לכל ויטמין ישנו תפקיד משלו בגוף החיה וכל ויטמין נצרך בגוף בכמות שונה. בכדי לסמן לאיזה כמות מכל סוג ויטמין החיה זקוקה, יצרו טבלה הנקראת "דרישות תזונתיות". מיני חיות שונים זקוקים למינונים שונים של ויטמינים ודרישות תזונתיות אלה עשויות להשתנות גם בהתאם לגיל החיה ושלב החיים או לפי צרכים מיוחדים (לדוגמה: דיאטה של מזון דל שומן וכו).
ויטמינים קיימים באופן טבעי בחיות ובמוצרים על בסיס צמחי ומשתמשים בהם במוצרי מזון לחיות. מרבית מוצרי המזון כוללים תערובת של רכיבים שתפקידם לספק את האיזון הנכון בין הויטמינים השונים. יצרני מזון לחיות עשוים גם להוסיף ויטמינים על מנת לוודא שהרמות המתאימות נשמרות בתהליך העיבוד של המזון. מרבית החיות צורכות את הכמות המתאימה במזון הרגיל שלהם ואינן זקוקות לתוספות ויטמינים מיוחדות מעבר לכך. ויטמינים הנצרכים בכמות מעבר לנורמלית הוכחה כלא יעילה ואינה מוסיפה יתרונות עבור החיות ויתרה מכך – כמות גדולה מדי של צריכת ויטמינים עשויה לגרום לבעיות בריאותיות.
ישנם ויטמינים מסוימים, כמו ויטמין C, ויטמין E ובטא-קרוטאין המתנהגים כחומר משמר טבעי העוזר למנוע חימצון של האוכל ולעכב את קלקולו. בטא-קרוטאין שנמצא בהרבה פירות בהירים ובירקות, הופך על ידי הגוף לויטמין A.

הוויטמינים החשובים ותפקידיהם:
יטמין A (רטינול) חשוב לראייה, לעור בריא ולמערכת הרבייה.
ויטמין B1  (תיאמין), B2 (ריבופלאבין), B6 (פירידוקסין) ו-B12 (קובלמינים) עוזרים לבעלי החיים לייצר אנרגיה ולווסת רמות אנרגיה.
נגזרת של ויטמין C (חומצה אסקורבית) נוגדת חימצון ועוזרת לשמירה על בריאות העור, השרירים ורקמות החיבור כמו גם להגנה על התאים כנגד נזקי הזמן ומחלות.
ויטמין D עוזר לגוף להשתמש בסידן על מנת לשמור על בריאות העצמות.
ויטמין E חשוב לשמירה על השרירים ומכיל נוגדי חימצון.
ויטמין K מסייע להליך קרישת הדם בגוף.
ביוטין עוזר לחיות לייצר אנרגיה הדרושה לגדילתם ושומר על עור ופרווה בריאה.
חומצה פולית (פולאט) מאד חשובה למניעת מומים מולדים בקרב צאצאים וולדים ועוזר גם לפעולת חילוף החומרים בגוף.
ניאצין עוזר לחיות להשתמש באנרגיה שבגופן על מנת להמיר חלבונים לחומצות אמינו.
ויטמין B5 (חומצה פנטותנית) חשובה לשמירה על בריאות העור, הפרווה וגם היא עוזרת למערכות העיכול והעצבים בגוף.
מרבית הוויטמינים אינם יכולים להתאחסן בגוף וחייבים להילקח באופן שוטף ויומיומי. צריכה מוגברת של ויטמין A וגם מחסור בויטמין D יכולים לגרום לבעיות בריאותיות חמורות עד לכדי מוות במקרים חמורים במיוחד.
ויטמין C, ויטמין E ובטא-קרוטאין הם נוגדי חימצון טבעיים. נוגדי חימצון עוזרים בהגנה של הגוף נגד השפעותיהם של רדיקלים חופשיים, מולקולות שיכולות לפגוע בתאי הגוף, להאיץ את תהליך ההזדקנות ולהחריף מחלות מסוימות.

ברמות מסוימות שנצרכו הוכח כי ויטמין C, ויטמין E ובטא קרוטאין מאיטים את תהליך ההזדקנות ונלחמים במחלות כך שהם עוזרים להאריך חיים.
בכדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר, יש לצרוך ויטמינים אלה בטווח שבין 'צריכה מינימלית' ל 'צריכה מקסימלית' כדי להימנע מצריכת יתר שעשויה לעורר בעיות בריאותיות. הרבה נוסחאות מזון בעלי חיים "פרימיום" ו"סופר פירמיום" כוללים כעת כמויות של ויטמינים אלה בשל יתרונות נוגדי החימצון שבהם, שיהיו רשומים על תווית האריזה. לקוחות שרוצים לקנות מזון המכיל נוגדי חימצון, כדאי שיבחרו במזון הכולל רכיבים אלה. זו הדרך הבטוחה ביותר להבטיח שחיות המחמד שלהם יצרכו את כמויות הויטמינים הנכונות הדרושות להם.

מינרלים
מהם מינרלים? מינרלים חיוניים בעבור:
בריאות השיניים והעצמות
בריאות מערכת העצבים והעיכול
תפקוד תאים
הפקת אנרגיה ושימוש באנרגיה

בדומה לויטמינים, מיני חיות שונים זקוקים לסוגים וכמויות מינרלים שונים. כמו-כן החיה זקוקה למינרלים שונים בהתאם לשלבי חייה השונים. ניתן למצוא מינרלים במרבית סוגי המזון הטבעי, אבל אין מזון אחד הכולל בתוכו את כל המינרלים הדרושים. לרוב כולל מזון החיות מגוון רכיבים שביחד מספקים את מרבית המינרלים הדרושים. הרבה סוגי מזון כוללים גם תוספי מינרלים מעבר להכרחי עבור החיה.
חלק מהמינרלים מתנהגים כחומרים משמרים, ועוזרים במניעת קלקולו, רקבונו או חימצונו של המזון.

המינרלים החשובים ותפקידם:
סידן חשוב לשמירה על בריאות השיניים, העצמות, השרירים ומערכת העצבים.
כלואוריד משפיע על תפקודי התא.
כרומיום עוזר לגוף להשתמש בגלוקוז.
קובלט משפיע על תפקודי התא.
נחושת עוזרת לשלוט ולווסת את הליך ייצור הדם בגוף ועוזרת לשמירה על בריאות העור והפרווה.
פלואור שומר על בריאות השיניים.
יוד משפיע על תפקוד בלוטת התריס ובשמירה על רמות האנרגיה בגוף.
ברזל נושא את הדם אל התאים.
מגנזיום תורם לבריאות העצמות ותפקודי התא.
מנגן עוזר לגוף להתשמש באנרגיה וגם שימושי במערכת הרבייה.
זרחן שומר על בריאות העצמות, השיניים, מערכת העצבים ומערכת העיכול.
אשלגן משפיע על תפקודי התא.
סלניום תורם לבריאות השרירים, תפקודי התא ולפעילותה של המערכת החיסונית.
נתרן משפיע על תפקודי התא.
גופרית תורמת להליך ייצור חומצות האמינו בגוף, תורמת בהליך הגדילה של החיה וגם בשמירה על הפרווה.
אבץ תורם לבריאות העור, הרקמות והמערכת החיסונית.

עודף צריכה של מינרלים מסוימים לאורך שנים, במיוחד זרחן, נתרן ואשלגן עלולה להפשיע באופן חמור על תפקודי הכליות בחיות בוגרות. לכן, על מנת למנוע נזקים מסוג זה מרבית סוגי המזון בעבור חיות בוגרות כוללות רמה נמוכה יותר של מינרלים אלה.

מים
מהם המים? המים חשובים בעבור:
שמירה על רמת הלחות בגוף
העברתם בגוף של חומרים מזינים
הסרת פסולת מהגוף
קירור הגוף כאשר טמפרטורת הגוף חמה מדי
סיכוך המפרקים ואיברים פנימיים בגוף

בין 60 ל70 אחוז ממשקל גוף החיה הוא מים. בעלי החיים צורכים מים מהמזון שהם אוכלים ומתהליך ייצור מים במערכת חילוף החומרים בגוף אבל גם שותים מים בכדי לקבל את כמות המים לה הם זקוקים.

תוספים
תוספי המזון לחיות המחמד כוללים רכיבים טבעיים כמו גם כימיים שמתווספים למזון בעבור מטרה ספציפית.
תוספי מזון נפוצים כוללים:
חומרים מתחלבים העוזרים במניעת היפרדות שומנים. (חומרים אלה מחברים בין חומרים שאין בינהם זיקה משותופת ומונעים לאחר מכן את היפרדותם כמו למשל מים ושומן).
תוספי טעם וריח מתווספים על מנת לשפר את ריחו וטעמו של המזון. חומרי טעם וריח נפוצים כוללים מלח, סוכר, דיבשה (מולסה) ו-סטוק. חומרי טעם וריח מלאכותיים או חיקויים לרוב אינם מצויים במזון בעלי חיים.
צבעי מאכל לרוב יתווספו בכדי להפוך את האוכל ליותר מרשים עבור בעלי החיות. ציפורים, זוחלים ודגים עשויים גם הם להגיב לצבעים השונים של האוכל.
רכיבים מחברים שעוזרים למנוע ממרכיבי מזון מסוימים להתפרק.
רכיבים משמרים שנועדו לשמור על רכיבים המבוססים על אבקות מלהתפזר.
חומרים משמרים שנועדו לעזור למנוע או להאט תהליך חימצון של המזון, קלקול או ריקבון כאשר המזון נחשף לאור או לאוויר.

מבחר סוגי המזון לחיות

בעוד למיני חיות שונים צרכים תזונתיים שונים, ישנם קווי דימיון בקרב חיות הבית. כשמתחילים תהליך עבודה עם בעלים של חיית מחמד חדשה זה חשוב להדגיש שהם יתחילו כבר מהתחלה לבנות הרגלי אכילה נכונים שישמרו על חיית המחמד שלהם בריאה למשך כל חייה. חיות שבאופן קבוע צורכות יותר קלוריות (או אנרגיה) מאשר הן משתמשות, יסבלו ממשקל עודף ונמצאות בקבוצת סיכון לחלות במחלות נלוות להשמנה כמו סכרת.

הנחיות כלליות לתזונת חיות כוללות:
מזון מאוזן המותאם לשלב בחיי החיה, גודלה ורמת הפעילות שלה.
אוכל בכמות מספקת המדרשת לגדילה נכונה (בעבור חיות צעירות) או לשמירה על משקל תקין (בעבור חיות בוגרות).
מים טריים וזמינים כל הזמן.
שמירה וויסות הרגלי האכילה של החיה והתאמת הכמויות ותדירות מתן האוכל בהתאם לצורך.

בחירת המזון
מזון חיות ניתן לסיווג על פי מספר קטגוריות. למרות שכמעט כל סוגי המזון המסחרי זמין בעבור תזונה הולמת, ישנם הבדלים משמעותיים בתוכן הרכיבים התזונתיים, המרכיבים והמחיר.
גורמי המפתח כשבוחרים מזון לחיה:
סוגים/מינים של בעלי חיים
שלב החיים של החיה,גודלה ורמת הפעילות שלה
צרכים מיוחדים (דרישות בריאותיות)
מספר חיות המחמד הניזונות
העדפות ספציפיות של בעל החיים
עלות המזון

מזונות מובחרים מסוג "פרימיום" ו"סופר פרימיום" לרוב יכללו רכיבי מזון באיכות גבוהה יותר, הם יותר מזינים, מתעכלים בקלות רבה יותר ועולים יותר כסף. יצרנים של מזון מובחר "סופר פרימיום" טוענים כי בהשוואה עם מותגי "פרימיום" בשימוש במוצרים שלהם צריך כמויות אוכל קטנות יותר בכדי לקבל את אותה כמות החומרים המזינים.

מוצרי מזון מסוימים נועדו לענות על צרכים בריאותיים ספציפיים למשל:
מזון שנועד להתמודד עם בעיית כדורי הפרווה אצל חתולים.
דיאטה המכילה תחליף חלבון עבור חיות עם אלרגיות שונות.
דיאטות מיוחדות עבור גזעי כלבים שונים המועדים בשל גזעם לחלות במחלות שונות.
מספר החיות בבית חשוב במיוחד בבתים בהם יש יותר מחתול אחד ובמצבים בהם גורי חתול, חתולים בוגרים וחתולים קשישים בסבירות גבוהה ניזונים מאותו האוכל. בעלי החיות יתכן ויצטרכו לרכוש מזון יבש המותאם לכל הגילאים, או להאכיל בנפרד כל חיה בחדרים נפרדים את האוכל המותאם לה.
בעוד מינים מסוימים יכולים לשרוד ולקבל רכיבים תזונתיים מאוכל המיועד למינים אחרים של חיות, עדיף לכל חיה לאכול את המזון המותאם לצרכיה התזונתיים הייחודיים.
לדוגמה, מערכת העיכול אצל חתולים מעכלת באופן מאד שונה מכלבים חומצות אמינו, שומנים וויטמינים. חתולים זקוקים לאיזון שונה מאד של חומרים מזינים הכוללים:
יותר חלבון ושומנים לתמוך בחילוף החומרים המהיר שלהם.
יותר ויטמין 6B (פירידוקסין) שעוזר לעבד את הרמות הגבוהות של החומצות האמינו הנמצאות במזון עתיר החלבון שלהם.
יותר טאורין שנועד להגן מפני מחלות כבד ובעיות עיניים.
יותר ויטמין A וניאצין מאחר וגופם אינו מסוגל לייצר ויטמינים אלה בכוחות עצמו.
כמו כן, לחתולים יש שתן חומצי ביותר. כשהמערכת שלהם יוצאת מאיזון, חלבונים או מינרלים מסוימים עשויים להתגבש וליצור חסימות או מחלות בדרכי השתן.

שלבי חיים
לחיות המחמד יש צרכים תזונתיים שונים ככל שהם גדלים ומזדקנים:
חיות בתהליך גדילה זקוקות ליותר חלבונים, אנרגיה וויטמינים ומינרלים מסוימים על מנת לעזור לגוף שלהם, למוח ולמערכת העצבים להתפתח כראוי.
חיות מבוגרות לרוב זקוקות לפחות אנרגיה באופן כללי ולחומרים מזינים, תלוי ברמת הפעילות והאקטיביות שלהם.
כלבים מבוגרים לרוב יצטרכו חלבון באיכות גבוהה יותר, אבל רמות נמוכות יותר של שומנים ופחמימות.
חיות מאד אקטיביות יצטרכו מזון שיספק להם יותר אנרגיה ושיש בו מרכיבים תזונתיים אחרים מאוזנים לרמת הפעילות שלהן.
חיה בהיריון או שמניקה צריכה יותר קלוריות, חלבונים, ויטמינים ומינרלים להישאר בריאה בזמן שהיא מספקת לגוריה את חומרי ההזנה הדרושים לפני ואחרי לידתם.

למרות שמזונות המיועדים לבעלי חיים מסומנים כ"מתאימים לכל שלבי החיים", כלומר טובים להאכלת גורים, בוגרים וקשישים, מומלץ לחפש את המזון המותאם במיוחד לצרכים הספציפיים של כל חיה בשלב חייה. כך למשל נוסחא מיוחדת עם פרוטאין גבוה ויותר קלוריות תתאים יותר עבור חיות פעילות במיוחד או עבור חיה בהיריון או מניקה. מאחר והדרישות התזונתיות עבור החיה מתבססות על בשלה בחייה כמו גם על רמת הפעילות שלה או לםי כל צורך מותאם אינדיבידואלי, אין כלל ברזל שקובע מתי יש להעביר את החיה לאכילת מזון בוגרים במקום מזון גורים או מתי בדיוק להתחיל להאכיל אותה מזון המיועד לחיות קשישות.

עבור גורי כלבים וחתולים:
גזעי כלבים בגודל קטן לרוב יגיעו לבגרות בטווח הגיל שבין 8 ל-10 חודשים.
חתולים לרוב יעברו מצריכת מזון גורים למזון בוגרים בגיל שנה.
גזעי כלבים בגודל גדול יצטרכו יותר זמן לצרוך את האוכל המותאם לגדילה ובדרך כלל רצוי שישארו עם מזון גורים בטווח הגיל שבין שנה לשנה וחצי.
גזעי כלבים בגודל ענק יצטרכו מזון גורים בטווח שבין 18 חודשים ועד שנתיים, תלוי בסוג הגזע.
כשמדובר במעבר שבין שלב חיים 'בוגר' ל'קשיש' אצל החיה:
כלבים בגודל ענק יעברו לצרוך אוכל לקשישים בסביבות גיל 5.
כלבים בגודל גדול יצטרכו יעברו לצרוך אוכל לקשישים בסביבות גיל 7.
כלבים בגודל קטן ובינוני יעברו לצרוך אוכל לקשישים בסביבות גיל 10.
חתולים לרוב יעברו לצרוך אוכל לקשישים בסביבות גיל 10.
באופן כללי, הלקוחות צריכים לעקוב אחר הקווים המנחים של היצרן הנמצאים על גבי אריזת המזון וגם במקביל להתייעץ עם הוטרינר שלהם בכל שאלה (ראה נספח ג').

סוגי מזון
מזון לחיות יכול להגיע בכמה צורות-יבש, מעט לח, רטוב ונע (גולמי).
אוכל יבש מכיל תכולה פחות לחה ויש לו מרקם קראנצ'י. מרבית סוגי המזון היבש מבושלים בטמפרטורה גבוהה ולחץ גבוה שדוחסת את הגרגירי המזון לגודל וצורה מסוימים. לעיתים האוכל יעבור תהליך ייבוש מיוחד שנועד להעלים שאריות לחות ולהאריך את תכולת חיי המדף של המוצר.
מזונות מעט לחים יהיו רכים יותר במקרם שלהם ולעיסים יותר ממזון יבש, אבל לא רטובים למגע. לרוב סוג מזון זה יכיל רמות גבוהות של חומרים משמרים לשמור על המרקם הלח ובמקביל להאריך את חיי המדף של המוצר.
מזון רטוב מכיל הכי הרבה לחות ולרוב יימכר בפחיות, קופסאות שימורים או שקיות אטומות. אוכל רטוב בפחית או קופסאת שימורים לרוב יהנה מתוחלת חיי מדף ארוכה יותר בשל הצורה שבה הוא מעובד והן בשל אטימות הפחית.
מזון נע/גולמי שעשוי להכיל בשר נע ולפעמים עצמות נחשב יחסית מוצר חדש בקרב אופציות סוגי המזון לבעלי חיים. בכדי לקבל מידע נוסף על דיאטת מזון נע עיינו בסעיף 'הנושא החם'.
איכות המזון של מותג מסויים נקבעת בעיקר על ידי הנוסחא שלה כלומר רכיבים ופרופיל תזונתי ולא לפי מרקם המזון (יבש לעומת רטוב). מזון באיכות גבוהה "פרימיום" ו"סופר-פרימיום" מגיע במרקם יבש, מעט לח או רטוב. אוכל במרקם יבש ואוכל במרקם רטוב מהווים את הרוב בסוגי מזון המיועד לבעלי חיים. בעוד תוכן הרכיבים התזונתיים במזון יותר חשוב מסוג המרקם, עדיין ישנם יתרונות וחסרונות לשני סוגי מרקמי המזון שיש לציין אותם: בעלי כלבים וחתולים המאכילים אותם בעיקר מזון רטוב יצטרכו לנקוט בצעדים נוספים על מנת להבטיח את בריאות השיניים של חיות המחמד שלהם. למידע נוסף קראו את ההנחיות בהמשך.

רגישויות ואלרגיות למזון
רגישות לסוגי מזון מסוימים נגרמת כתוצאה מתגובה לחלבונים ברכיבים מסוימים במזון. אלרגיות נגרמות כתוצאה מתגובה לאלרגן כולל תגובה לחרקים או לאבקנים (פריחה). הסימפטומים יכולים להיות קלים ביותר כמו עור אדמדם ועיניים דומעות, או סימפטומים חמורים כמו נגעים בעור ושלשול כרוני.

סימנים שכיחים של רגישות למזון בכלבים וחתולים כוללים:
עור אדום, מגורה או מגרד.
פצעים מוגלתיים/הפרשות מנגעים בעור.
עודף עיטוש או הפרשות מרובות מן העיניים ו/או האוזניים.
לעיסת כפות הרגליים, גירוד האוזניים או רעידות ראש.
הקאות ושלשולים כרוניים.
אצל מרבית החיות עם רגישויות למזון יימצאו לרוב גם רגישויות סביבתיות לאבק, אבקנים, חרקים או גורמים עונתיים אחרים. מבין בעלי החיים הסובלים מאלרגיות, כפי שנבדקו במרפאות וטירנריות אחוז קטן בלבד בין 2-3 אחוזים אובחנו כסובלים מאלרגיה אמיתית למזון בלבד.
בעלי חיות החושדים כי חיית המחמד שלהם סובלת מאלרגיה למזון, צריכים להיוועץ בוטרינר שלהם כצעד ראשון לשלילת הרעלת מזון, אלרגיה סביבתית או זיהומים בעור.

לבעלי חיים הסובלים מרגישויות לרכיבי מזון מסוימים הוטרינר עשוי להמליץ על:
תוסף מזון מסוג אומגה 3.
נוסחאת מזון שכוללת בתוכה תוספת אומגה 3.
דיאטה מיוחדת או לפי מירשם רופא.
נטילת תרופות כולל סטרואידים , אנטיהיסטימנים או זריקות נגד אלרגיה.

רגישויות ואלרגיות למזון נגרמות כתוצאה מהבדלים במערכת החיסונית ובמערכת מניעת הדלקות אצל החיה וכיצד זו מגיבה למזון. הרכיבים בהם משתמשים לרוב במוצרי המזון לחיות מחמד נועדו לצריכה בקרב מרבית החיות. אין ראיה או הוכחה מדעית תקפה שתוספי מזון או מזון מעובד יכול למעשה לגרום לרגישות למזון או לאלרגיה. בדומה לבני האדם, חיות יכולות לפתח רגישויות עם השנים. חיות בוגרות יכולות לפתח לפתע רגישות למזון אותו צרכו במשך שנים ללא הפרעה.

מאחר ורגישויות למזון הם תוצאה של רכיב ספציפי , להחליף את מותג המזון לא בהכרח יפתור את הבעיה. וטרינרים ממליצים במקום להחליף את מותג המזון, לנסות למצוא נוסחא שאינה מכילה את הרכיב שנחשד כבעייתי וכגורם לרגישות למזון. אם הסימפטומים ייעלמו או יופיעו בתדירות נמוכה יותר בעקבות שינוי נוסחאת המזון, אזי ככל הנראה שאכן היתה זו בעיה של רגישות למזון. רצוי להמשיך בשינוי התזונה.בדיאטה החדשה לפחות 3 עד 6 שבועות על מנת לראות תוצאות רצויות.

ישנן דיאטות מסוג "חלבון חלופי" המהוות טיפול נפוץ עבור חשד לרגישות במזון ואלרגיות. נוסחאות מזון המכילות חלבון חלופי יכללו (לדוגמא):
טלה ואורז
ברווז ובטטות
דגים ותפוחי אדמה
אבוקדו
בשר צבי

כאשר שוקלים מעבר לדיאטה המבוססת על  חלבון חלופי, הלקוח צריך לקרוא בקפידה את מרכיבי נוסחאת המזון על מנת לוודא שהרכיב הנחשד כבעייתי וגורם לאלרגיה או רגישות אינו מופיע בטעות. ישנם וטרינרים הממליצים לנסות סוגי מזון מהכילים רק סוג חלבון אחד בכדי לנסות לצמצם את הבעיה.

בריאות השיניים

בדומה לבעליהן, כלבים וחתולים נמצאים בעמדה פגיעה בכל הנוגע למחלות חניכיים ושיניים. החיידקים נמצאים ברובד הפה של החיה ובשילוב עם רוק, ופסולת בחלל הפה עשויים לגרום לעששת סמויה. באין מפריע, רובד הפה (פלאק) יכול להפוך לאבנית. בלי טיפול מתאים רובד הפה (פלאק) והאבנית גם יחד יכולים לגרום לריח רע מהפה, אדמומיות, נפיחות ולחניכיים רגישות עד לכדי אובן שיניים. עם הזמן, דלקות וזיהומים בחניכיים יכולים לעורר בעיות חמורות נוספות כמו נזק ללב, לכבד ולכליות עד לכדי יצירת בעיות בריאותיות חמורות ביותר.
בכדי לעזור בצמצום תהליך הבנייה של הפלאק והאבנית בחלל הפה, עיצבו היצרנים גדלים וצפיפות מיוחדת ש"מצחצחת" את השיניים בזמן לעיסה. ישנם יצרנים המוסיפים זאת לאוכל הרטוב או כציפוי לאוכל אחר בכדי להאט את ההמרה  של פלאק לאבנית.
אמנם חיות הניזונות בעיקר ממזון יבש הם בסבירות נמוכה יותר לפתח אבנית, אך עדיין טיפול קבוע בנושא מומלץ. ללא קשר לדיאטה שלהם, בעלי חיות המחמד צריכים פעם בשנה לבדוק את שיני החיה אצל הוטרינר.

המלצות אחרות לשמירה על בריאות השיניים והחניכיים:
להאכיל את המזון הרטוב ביחד עם מזון יבש.
לבחור בסוג מזון יבש המותאם לשמירה על השיניים.
לצחצח את שיני החיה לפחות פעם בשבוע.
להציע לחיה פינוקים וחטיפים מיוחדים שנועדו למניעת התפשטות האבנית.
לספק צעצועים שמעודדים לעיסה וכרסום.
לכלול עצמות במזון כלבים העוזרות בהפחתת אבנית. עם זאת, יש לציין כי וטרינרים רבים מאמינים שהסיכון בשבירת שיניים, חסימת מעיים והפרעה למערכת העיכול עולים על על היתרונות בשימוש בעצמות.

הנחיות האכלה

ברגע שעזרת ללקוח לבחור את סוג המזון המתאים עבור חיית המחמד שלו, סביר להניח שהוא ישאל אותך שאלות נוספות:
באיזו תדירות יש להאכיל את החיה?
כמה אוכל צריך לספק לה?
מתי אפשר לתת לחיה חטיף ואיזה סוגי חטיפים וממתקים מתאימים לה?
מתי הם צריכים לשקול להעביר את החיה לצריכה מיוחדת ושונה של מזון?

תדירות האכלה
באיזו תדירות יש להאכיל את החיה תלוי במין/סוג החיה, השלב בחייה, גודל ורמת הפעילות שלה כמו גם ולא פחות חשוב- בלוח הזמנים של הבעלים. בעבור חלק מהחיות, ובעיקר עבור כלבים, האכלה יומית אחת עלולה להוביל לזלילה וכרסום, או זלילה לא מבוקרת של עודף מזון באותה ההאכלה בשל הרעב ובטווח הרחוק יגדיל סיכויים להשמנת יתר.
מאחר וגוף החיה עשוי לעבד ארוחה אחת גדולה יותר מהר משתיים או שלוש ארוחות קטנות, יתכן והוא לא יעכל או יספוג את כל החומרים המזינים במזון בצורה יעילה. בעבור מרבית הכלבים, רוחה פעמיים ביום עובדת ממש טוב.
בעוד כלבים נוטים לאכול "אכילת יתר" אם המזון זמין עבורם כל הזמן, הרי שחתולים ומיני חיות אחרות מסתדרות מצוין כשמותר להם לאכול בחופשיות. מאחר ואוכל רטוב ואוכל טרי עשוי להתקלקל במהירות, רק אוכל יבש יכול להישאר בחוץ לזמן ארוך.

כמויות המזון
כאשר באים לקבוע כמה אוכל חיית המחמד צריכה בכדי לשגשג, הקווים המנחים הינם:
חיות בתהליך גדילה זקוקות ליותר מזון מחיות בוגרות.
חיות פעילות ואקטיביות זקוקות ליותר מזון מחיות פחות פעילות.
כלבים מבוגרים "קשישים" זקוקים לפחות קלוריות מאשר מבוגרים על מנת לשמור על דיאטה מאוזנת.
חתולים מבוגרים "קשישים" זקוקים ליותר אנרגיה וחלבונים מאשר חתול בוגר על מנת לשמור על דיאטה מאוזנת.
בעלי חיים גדולים יותר זקוקים לכמויות מזון גדולות יותר מאשר בעלי חיים קטנים, אבל לא בהכרח בהתבסס על כמות ביחס למשקל שלהם. למשל כלב מסוג תחש ששוקל כ10 פאונד יתכן ויזדקק לתזונה יומית של 400 קלוריות בכל יום, בעוד רועה גרמני ששוקל 100 פאונד יזדקק לתזונה יומית של 2,100 קלוריות ביום.
כמקודת פתיחה, כדאי לעודד את הלקוחות לבדוק רת ההנחיות על גבי האריזה בכדי לקבוע באיזה כמות להאכיל את חיית המחמד שלהם. בעלי החיות צריכים לפקח על צריכת המזון מקרוב, ולהתאים את הכמויות יותר או פחות לפי הצורך:
בעלי חיים רזים מדי, או בתת משקל (הצלעות נראות לעין בבירור) ושנדמה כי הם תמיד רעבים, יתכן ויש להאכילם יותר מזון, בתדירות גבוה יותר או במזון שהוא עשיר יותר באחוזי שומן וקלוריות.
חיות שאינן מנסיימות את כל האוכל שלהן, יתכן ומקבלות יותר מזון מכפי שהן צריכות.
חיות שמעלות במשקל בקביעות או בעודף משקל (קשה לממש את הצלעות בקלות מבלי להפעיל לחץ וגם לא ניתן להבחין בקו מותניים) יתכן ויש להאכילם פחות מזון, או לעבור לדיאטה מופחתת קלוריות או להפעיל אותן להתעמל יותר. בעלי חיות המחמד צריכים להימנע מהפחתת כמות המזון בצורה דרסטית כי החיות עדיין זקוקות לקבל את החומרים המזינים במזון בכדי להישאר בריאים.
חיות מחמד מאד תלויות ורגישות למתח ושינויים סביבתיים (כמו למשל להיות בחוץ בקור) או ללחץ פיזי (כמו פעילות ואימון יתר) ולפעמים יצטרכו לאכול יותר בכדי לשמור על המשקל.
גם בתוך החנות שלך, וגם בבית, שינויים בהרגלי האכילה של החיה הם מהסימנים הראשונים שחיית המחמד חולה. תעודדו את הלקוחות לפקח על הרגלי צריכת המזון ולקחת את חיתת המחמד לויטירנר אם ישנו חשד לבעיה בריאותית.

חטיפים וממתקים
כלבים, חתולים והרבה סוגי חיות קטנות מוזנים בצורה טובה ומקבלים את כל הדרוש להם מהמזון המסחרי הזמין להם ויכולים לחיות חיים בריאים ומאושרים גם בלי חטיפים וממתקים. יש להאכיל חיה בחטיף מדי פעם בכדי לעזור לשמור על המישקל שלה. ישנם מקרים נוספים בהם בעלי החיות ירצו להאכיל את חיית המחמד שלהם בחטיפים וממתקים:
בכדי לחזק את הקשר בינם לבין החיה האהובה עליהם.
בכדי לאלף את החיה.
לעודד אותה כצ'ופר למשל אחרי פעילות גופנית.
כמענה לצרכים בריאותיים מסוימים כמו למשל הפחתת רובד הפלאק בשיניים ולשמירה על בריאות השן.
חטיפים וממתקים לרוב נחשבים כשאריות מהשולחן שניתנים לחיה ואוכל של הבעלים שלהם, אוכל של אנשים. אוכל של בני האדם ניתן לתת בכמויות מאד, מאד קטנות לחיות בלי לגרום נזק. אולם, מרבית הוטרינרים ימליצו שלא לעשות כן ויטענו כנגד האכלה של שאריות הארוחה מהשולחן בו סעדו בני האדם במיוחד כשמדובר במזון ממותק או מעובד. הבעיה היא שמרבית האנשים בעלי החיות נוטים לתת יותר מדי מסוגי מזון אלה כ"חטיפים" ולעיתים קרובות מדי ועל ידי כך תורמים לבעיות משקל אצל החיות.

להלן רשימת מאכלים שצריך להימנע לחלוטין מלתת אותם לחיות בשל סיכונים בריאותיים:
שוקולד, קפה, קקאו, תה
בצל
פטריות
ענבים וצימוקים
משקאות אלכוהולים

שינויים בדיאטה ובתפריט מזון החיה:
ישנם לקוחות הדואגים כי בעל החיים שברשותם ישתעמם מהאוכל אותו הוא צורך בקביעות מדי יום והם עשויים לשנות את המזון שלו כדי להוסיף גיוון. באופן כללי, בעלי חיים יכולים לשגשג בדיאטה קבועה לאורך זמן במרבית שנות הבגרות שלהם. ישנם וטרינרים המאמינים כי שינוי מזונות יכול לגרום לבעיות במערכת העיכול כמו גם להוביל לאכילה בררנית של החיה או בעיות התנהגות אחרות. אם בכל זאת מעוניינים לשנות את סוג המזון, יש לעשות זאת בהדרגה ומרבית החיות יכולות להסתגל לכך.
בעלי חיים צעירים וגורים יצטרכו לשנות את סוג המזון שלהם בהגיעם לבגרות אז יצטרכו מזון המותאם לשלב הזה בחייהם כי הם כבר לא יזדקקו לאנרגיה הנוספת ולחומרים המזינים הנוספים הדרושים לגדילה ולהתפתחות.
בעלי חיים בוגרים ההופכים למבוגרים ומגלים פחות פעילות ויתכן ויצטרכו לקבל אוכל המותאם לחתולים מבוגרים או "קשישים" על מנת למנוע עלייה במשקלם או בכדי להאכיל אותם במזון העונה על הדרישות התזונתיות וצרכיהם החדשים.
בכל מקרה, המעבר מסוג מזון אחד לאחר צריך להיעשות בצורה הדרגתית על מנת למנוע שלשול ובעיות עיכול. לכן, יש לערבב את המזון החדש עם הישן, ומדי פעם להעלות את כמות המזון החדש ביחס לישן במשך תקופה של כשבוע-שבועיים, כאשר כמות המזון החדש לא תעלה בהתחלה על 25 אחוז מסך המזון המוגש לחיה.

שאלות נפוצות מצד הלקוחות

הלקוחות בבואם לקנות מזון עבור חיית המחמד שלהם זקוקים לעזרה בבחירת הסוג המתאים. אתה העובד יכול לעזור להם להחליט את ההחלטה הכונה ביותר ולהעמיד את עצמך ואת חנות בעלי החיים כמקור לעצה טובה של מומחה מקצועי לנושא על ידי כך שתוכל לענות על שאלות נפוצות:
באיזה אוכל אני צריך/ה להאכיל את חיית המחמד שלי?
מתי אני צריך/ה להעביר את הכלבלב או החתלתול שלי ממזון גורים לנוסחאת מזון המיועדת לבוגרים?
מתי אני צריך/ה להעביר את חיית המחמד שלי לנוסחא של חתול מבוגר/קשיש?
כיצד אוכל לדעת אם בעל החיים שלי סובל מעודף משקל?
איך אני יכול/ה לשמור על בריאות השיניים של החיה שלי?
מה אני צריך/ה להאכיל חיה הסובלת מאלרגיות?

באיזה אוכל אני צריך/ה להאכיל את החיה שלי?
בכדי לענות על כך, ישנה סדרת שאלות שעליך כמוכר לשאול את הלקוחות וכך לקבוע מהו סוג המזון המתאים ביותר עבור חיית המחמד של הלקוח:
איזה סוג חיית מחמד יש לך?
בן/בת כמה חיית המחמד שלך?
האם החיה שלך היא בגודל ומשקל סטנדרטיים המאפיינים את ההמין (סוג) והגזע שלה?
באיזה תדירות מבצעת החיה שברשותך פעילות גופנית, עד כמה היא פעילה? איזה סוג של פעילות גופנית היא מבצעת?
האם החיה שלך היא חיה בייתית בעיקרה או חיה הנמצאת בעיקר מחוץ לבית?
תמיד תעודד את הלקוח להאכיל את חיית המחמד שלו מזון המותאם ספציפית למין (סוג) החיה. כלומר, להאכיל כלבים מזון כלבים וחתולים מזון חתולים.

גורמים חשובים אחרים בבחירת המזון המתאים צריכים לכלול:
שלב חיים – חיות בתהליך גדילה צריכות חומרים מזינים נוספים. בוגרים ומבוגרים/קשישים צריכים חלבון באיכות גבוהה. מבוגרים יזדקקו במזונם לצריכת אנרגיה מתונה. באופן כליי, תעודדו את הלקוחות לבחור בנוסחאת מזון המותאמת לשלב בחיי החיה.
גודל – כלבים בוגרים ומבוגרים "קשישים" מסוג גזע הכלבים הגדלים לגודל קטן, צריכים נפח אוכל מועט אבל יותר קלוריות לפאונד (או לק"ג) מאשר כלבים בינוניים וגדולים. גורי כלבים של גזעים בגודל קטן לרוב יגדלו מהר יותר מאשר כלבים בגודל בינוני וגדול ולכן יזדקקו ליותר חומרים מזינים ואנרגיה במזון. הבעלים צריכים לשקול נוסחאת מזוןשתתאים לגודל הכלב ולהתאים את גודל מנת המזון בהתאם.
משקל – חיה בוגרת צריכה לאכול אוכל שמעוצב לעזור לה לשמור על מישקל תקין. יש להאכיל חיה הסובלת ממשקל עודף במזון שמיועד לעזור לה לחזור למשקל תקין. יש להאכיל חיה הסובלת מהשמנה במנות קטנות יותר בנוסחא המעוצבת לשמירה על המשקל או בנוסחא המיועדת עבור חיות פחות אקטיביות.
יש להאכיל חיה הסובלת מתת משקל יותר מזון או בנוסחאת מזון מיוחדת שהמיועדת לחיות אקטיביות ומכילה יותר קלוריות.
התעמלות – יש להאכיל חיות אקטיביות בדיאטה שמספקת להם יותר אנרגיה. חיות שנמצאות רוב הזמן בישיבה או בכלל פחות פעילות, צריכות פחות אנרגיה וקלוריות במזון. יש להאכיל חיות יותר פעילות בכמות מזון גדולה יותר, לעיתים קרובות יותר או בנוסחאת מזון מיוחדת המיועדת לחיה אקטיבית.
חיה בייתית או חיה מחוץ לבית – חיות מחמד מבלות המון זמן מחוץ לבית בטמפרטורות קרות ולכן יש להאכיל אותן מזון מותאם המכיל יותר קלוריות, חלבונים ושומנים בכדי לשמור על המשקל שלהן. חתולים הנמצאים מרבית הזמן מחוץ לבית נוטים להיות יותר אקטיביים מחתולים בייתיים. באופן כללי, חתולים הנמצאים רק ביית זקוקים לפחות מזון בכדי לשמור על מצב הגוף האופטימלי שלהם.

מתי אני צריך/ה להעביר את הכלבלב או החתלתול שלי ממזון גורים לנוסחאת מזון המיועדת לבוגרים?
באופן כללי, יש לבצע את המעבר מנוסחאת מזון המיועדת לגורים לנוסחאת מזון המיועדת לחיה בוגרת, כאשר החיה מפסיקה לגדול ולא זקוקה יותר לחומרים המזינים הנוספים כמו קלוריות ואנרגיה הנמצאים במזון לכלבלבים או חתלתולים.

בכלליות:
חתולים – ניתן להעביר חתלתולים לצריכת מזון המיועד לחתולים בוגרים בהגיעם לגיל שנה.
כלבים – כלבלבים מסוג הגזעים הקטנים בדרך כלל יגיעו לבגרות בטווח הגיל של 8 עד 10 חודשים.
כלבלבים מסוג הגזעים הבינוניים בדרך כלל יגיעו לבגרות בגיל שנה.
כלבלבים מסוג הגזעים הגדולים גדלים במשך יותר זמן ולרוב יצטרכו להמשיך לצרוך מזון גורים עד גיל שנה-שנה וחצי.
כלבלבים מסוג הגזעים הענקיים ממשיכים לגדול אף יותר ולכן יצטרכו להמשיך לאכול מזון גורים בטווח הגיל של 18 חודשים עד שנתיים, תלוי בגזע.
הדרישות התזונתיות מתבססות על גודל, רמת פעילות וכמו גם בחינת הצרכים האישיים ואופיה של החיה עצמה. הבעלים צריכים לפקח מקרוב אחרי חיות צעירות ולשקול להעביר אותן לאוכל לבוגרים מוקדם יותר מההנחיות הכלליות שציינו כאן אם הם מבחינים שבעל החיים הפסיק לגדול מוקדם יותר, אם החיה מעלה משקל עודף או מסרבת בעקביות לאכול את האוכל שלה.

מתי אני צריך/ה להעביר את חיית המחמד שלי לנוסחא של חתול מבוגר/קשיש?
כשהחיה מתחילה להיות פחות פעילה בשל גילה, בכדי לשמור על מצב גוף אופטימלי ולמנוע העלאה לא בריאה במשקל, יש להעביר אותה ממזון בוגרים למזון המיועד לחיות מבוגרות או "קשישות". נוסחאות מזון המיועדות לחיות קשישות מכילות רמות חלבון גבוהות בכדי לשמר את מסת השריר.
בנייה של מינרלים מסוימים לאורך זמן בשלבי החיים של החיה עשויה להיות שלילית ולהוביל לפגיעה בתפקודי הכליות בחיות מבוגרות. בכדי לצמצם את הבנייה של אותם מינרלים, בנוסחאות מזון רבות המיועדות לחיות מבוגרות, יהיו רמות נמוכות של אותם מינרלים.

בכלליות:
ניתן להעביר חתולים לדיאטה של מבוגרים בסביבות גיל 10.
כלבים קטנים ובינונים רצוי שיעברו לדיאטה של מבוגרים בסביבות גיל 10.
כלבים גדולים יעברו לדיאטת המבוגרים בסביבות גיל 7.
כלבים ענקיים יעברו לדיאטת המבוגרים בסביבות גיל 5.
מאחר והדרישות התזונתיות משתנות מחיה לחיה בעלי החיות צריכים לפקח מקרוב על החיות שלהם. הלקוחות צריכים לעבור לתזונת מבוגרים כאשר הכלבים והחתולים המבוגרים מתחיליםלהעלות במשקל וגם כושר גופני ואימוני לא עוזרים להם להוריד אותו. בעלי חתולים במיוחד צריכים לשקול לעבור לסוג מזון אחר, אם החתול מתחיל להפחית ממשקלו או אם הפרווה שלו נראית לא בריאה.

כיצד אוכל לדעת אם בעל החיים שלי סובל מעודף משקל?
לכלבים ולחתולים יש קו מותניים מוגדר וברור כאשר מביטים עליהם מלמעלה ובנוסף, ניתן להרגיש ולמשש בבירור את הצלעות שלהם מעל איזור קו המותניים. בחיות הסובלות מעודף משקל צריך ממש ללחוץ כדי לנסות ולמשש את הצלעות ולא ניתן יהיה להבחין בקו מותניים מוגדר.
חיה שאובחנה כסובלת מעודף משקל יש להאכיל אותה בפחות מזון וגם לעודד אותה לפעילות גופנית מוגברת. במקרים מסוימים, בעלי החיה הסובלת מעודף משקל, יצטרכו להעביר אותה לתזונת חתולים מבוגרים "קשישים"  כדי לשלוט במשקל שלה ולמנוע בעיות בריאותיות .
בכדי לוודא שחיית המחמד שלכם צורכת את החומרים המזינים להם היא זקוקה באמצעות המזון שלה, הוטרינרים ממליצים במקום להקטין את גודל המנה, לעבור למזון מסוג אחר שמכיל פחות קלוריות, כמו נוסחאת מזון לשמירה על המישקל שכוללת תוספת ויטמינים ומינרלים כפיצוי על הערך הקלורי הנמוך.

איך אני יכול/ה לשמור על בריאות השיניים של החיה שלי?
ללא טיפול ראוי, הפלאק ואבן השן נבנים בחלל הפה ויכולים ליצור בעיות בריאותיות כגון: ריח רע מהפה, אדמומיות, נפיחות, רגישות בחניכיים, דימום, כאב ואובדן שיניים. עם הזמן, המחלה יכולה להתפשט מבעיית שיניים וחלל הפה למחלות בשאר מערכות הגוף ונזקים ללב, לכליות, לכבד ולהוביל לבעיות רפואיות חמורות.

בכדי לשמור על שיני חיות המחמד בריאות, הבעלים שלהם צריכים לבצע את הדברים הבאים:
לבקר פעם בשנה אצל הוטירנר לבדיקת שיניים תקופתית.
לשקול להאכיל את החיה בנוסחאת מזון מיוחדת המותאמת לשמירה על בריאות השיניים.
לערבב את האוכל היבש עם תוסף מזון של אוכל רטוב.
לצחצח את שיני החיה לפחות פעם בשבוע.
להציע לחיה חטיפים וממתקים מיוחדים לשמירה על השיניים.
לספק לחיה צעצועים המעודדים כירסום ולעיסה.

מה אני צריך/ה להאכיל חיה הסובלת מאלרגיות?
בעלים החושדים כי החיה שברשותם סובלת מרשגישות למזון או מאלרגיה מסוימת צריכים לפנות להתייעצות אצל הוטרינר. עבור חיות עם רגישויות למזון, הוטרינר יכול להמליץ:
מותג מזון שונה או נוסחאת מזון המכילה רכיבים שונים.
תוספי תזונה מסוג אומגה 3 וחומצות שומן אחרות לצד המזון הרגיל.
נוסחאת מזון מיוחדת שכוללת בתוכה תוספת של אומגה 3 וחומצות שומן.
מזון המבוסס על "חלבון חלופי" או ללא חיטה או מזון המורכב מרכיבים נאים ולא מעובדים של מזון או מזון אפוי.
מזון מיוחד ומותאם, נוסחאת מזון הכוללת מרכיבים תרופתיים או דיאטה לפי מרשם (במקרים חמורים בלבד).

הנושאים החמים

מדי יום מתווסף מידע חדש על האופן שבו חיות צורכות את מזונן כך שיגדלו ויחיו חיים בריאים ומדי יום עמלים היצרנים אחר יצירת נוסחאות מזון משופרות וחדשות המותאמות למחקרים החדשים האלה. דיאטת בעלי החיים יכולה להתבסס על אותה נהירה אחר אופנה מסוימת, בדומה לאנשים ומבלי שתהיה מבוססת על החלטה מדעית המגובה במחקר. החלק הזה מתייחס לכמה מהטרנדים האחרונים בתחום תזונת בעלי החיים כדי להכיר לכם את אותם 'נושאים חמים' ולעזור לכם להבין את הצדדדים השונים הרלוונטים לכך.
באופן כללי, בכל טרנד שהוא תמיד תיוועצו עם מנהל החנות לגבי הפילוסופיה או עמדת החנות לגבי אותו נושא וגם הודיעו על כך ליבואנים או ספקי מזון מולם אתם עובדים.

הנושאים החמים בהם נדון בחלק זה:
דיאטה לפי גזע/סוג החיה
דיאטה צמחונית
דיאטה על בסיס מזון נא ולא מבושל
דיאטה המבוססת על מזון נטול חיטה ודגנים
דיאטה בשיטת הרוטציה
דיאטת מזון אפוי
תוספי תזונה

דיאטה לפי גזע/סוג החיה
באופן ברור, לסוגי מינים וגזע שונים של דרישות תזונתיות שונות. בשנים האחרונות, יצרני מזון כלבים יצרו נוסחאות מזון שמציגות מזון המכוון לגדלים מסוימים של כלבים (כלבים גדולים וכלבים קטנים). כמה מהמותגים המכוונים גבוה יותר טוענים כי הם מצמצמים או מונעים בעיות בריאות המקושרות לגזעים מסוימים כמו מחלת אגן תורשתית (hip dysplasia) המצויה אצל כלבים מסוג דני גדול (Great Danes). ללא קשר לגזע שלהם, לכלבים יש דרישות תזונתיות זהות. עבור כלבים בוגרים הדרישה היא זהה עבור האחוז הנדרש של חלבונים, ריכוזי אנרגיה וכו והיא זהה עבור כל הגזעים. עם זאת, יש לציין כי הכמות הכוללת של החלבון, האנרגיה, השומנים וכו הנדרשת לכל כלב, מתבססת על גודל הגוף שלו. כלב מגזע בגודל בינוני יצטרך יותר חומרים מזינים במזון מאשר כלב קטן ולעומתו כלב מגזע גדול יצטרך יותר חומרים מזינים במזון מכלב בינוני.
בשונה מכלבים בוגרים, בעבור כלבלבים וגורים מגזעים שונים כן ישנן דרישות תזונתיות שונות מאחר והם גדלים בקצב שונה. באופן כללי, כלבלבים מגזע גודל קטן יגדלו מהר יותר מכלבלבים בגזעים גדולים יותר. האכלת גורים קטנים בנוסחאת מזון המתאימה לגודל קטן או גדול יכולה לעזור לוודא שאותם כלבים קטנים הגדלים מהר יותר בשל גודלם יקבלו רמות גבוהות יותר של חבלון ואנרגיה לכל יחידת מזון שהם צורכים. במציאות, גורים כלבים וכלבים בוגרים באופן אוטומטי יתאימו את צריכת המזון שלהם לכמות האנרגיה שהם מוציאים. לכן, פחות חשוב לנסות להתאים נוסחאת מזון לכל בעל חיים באוםן ספציפי. התייעץ עם אחראי החנות שלך לגבי עמדת החנות בכל הנודע לדיאטה המבוססת של גזע/סוג החיה ולגבי מידע ואפשרויות נוספות.

דיאטה צמחונית
ככל שבני האדם מאמצים יותר ויותר הרגלים של צריכת מזון צמחוני או טבעוני עבור עצמם כך העניין בהאכלת בעלי חיים במזון צמחוני עבור חיות המחמד הולך וגדל. מאחר וחתולים וכלבים נחשבים ל"טורפים" צרכני בשר, מעבר לדיאטה צמחונית עבור חיות מחמד אלה עשויה לגרור אחריה השלכות בריאותיות שליליות. כלבים מבויתים הם "אוכל כל" (אומניבור) ויכולים לצרוך את החלבונים הדרושים להם הן מן החי או מן הצומח. בעוד חתולים מבויתים הם "טורפים" (קארניבור) גם הם יכולים להשתמש גם בחלבון מן הצומח. אבל, חתולים צריכים טאורין, את זה הם אינם יכולים להפיק בעצמם והמקור היחיד לזה הוא בחלבון מן החי. לכן, בעלי החיות המעוניינים בתזונה צמחונית צריכים לעשות שיעורי-בית ולהתייעץ עם וטרינר. מאחר ובירקות ובפירות אין מספיק רכיבים תזונתיים העונים על צורכי ההזנה של חתולים וכלבים כדאי להאכילם בנוסחאת מזון מסחרית, מותאמת מין החיה וצמחונית. כך למשל הנוסחא המצחונית המותאמת לחתולים, תהיה עשירה בטאורין.
התייעץ עם אחראי החנות שלך לגבי עמדת החנות בכל הנודע לדיאטה צמחונית ולגבי מידע ואפשרויות נוספות.

דיאטה על בסיס מזון נא ולא מבושל
דיאטות על בסיס מזון נא כוללות בשר לא מבושל. מזונות אלה ניתן לרכוש קפואים או בקירור מחנות החיות, או במקרים אחרים – ניתן גם לקנות את הרכיבים ולהכין לבד מחנות המכולת (המכונה גם "דיאטה תוצרת בית"). במקרים מסוימים דיאטת מזון נא ולא מבושל תכלול גם עצמות או רכיבים אחרים המתווספים לבשר וכוללים ויטמינים, מינרלים וחומרי הזנה אחרים.
ישנו ויכוח בין תומכי דיאטת המזון הנא לבין מי שטוענים כי היא מזיקה.

תומכי ומצדדי דיאטת המזון הנא טוענים:
אבותיהם של הכלבים והחתולים המבויתים אכלו (ועדיין אוכלים) מזון נא בטבע.
כלבים וחתולים הם באופן טבעי טורפים צרכני בשר ומן הראוי שיאכלו רק בשר או מוצרים מן החי.
בעלי חיות יכולים להשתמש בבשר טרי, עצמות וירקות כדי ליצור תזונה יותר טבעית ומאוזנת מבחינת דיאטטית.
מזון מבושל ומעובד מתעכל פחות טוב ממזון נא.
הבישול הורס אנזימים במזון ומפחית את פעולת מערכת העיכול.
בישול הורס את הויטמינים.
מזון מוכן ומעובד מכיל כמויות גדולות של תוצרי לוואי של בעלי חיים וחומרי מילוי ולכן יש לו ערך תזונתי נמוך ובעל אחוזים גבוהים להיות מזוהם או רע מכל מיני בחינות עבור בעלי החיים.
הדיאטות האלה יכולות להיות דרך יעילה להילחם ברגישויות או אלרגיות.

מתנגדי דיאטת המזון הנא והלא מבושל טוענים:
כלבים הם "אוכלי כל" שיכולים לשגשג על דיאטה הכוללת רכיבים מן הצומח.
חתולים הם טורפים אוכלי בשר, אבל נערכת העיכול שלהן יכולה להשתמש בחלבון ועמילן מן הצומח.
בטבע, זאבים וחתולים גדולים ניזונים בעיקר מטרף אוכל עשב, שכולל חלקי ירקות מעוכלים למחצה בבטן הטרף ובמעיים שלה.
זה כמעט בלתי אפשרי לספק תזונה שלמה ומאוזנת המבוססת רק על מזון נא ולא מבושל.
תהליך הטחינה של המזון משפר את העיכול על ידי הגדלת שטח הפנים של המזון הזמין לעיכול חומצות ואנזימי עיכול.
תהליך הבישול של המזון מגביר את העיכול על ידי תהליך של פירוק חלבונים ועמילנים וכך לאפשר לשומן להתערבב עם העמילנים והחלבונים ולהיות יותר מסיסים במערכת העיכול ובדרכי העיכול.
תודות לתגובה כימית טבעית, האנזימים בבשר ובחלק מהפירות והירקות הופכים לפחות פעילים לאורך זמן, והם בעיקר פעילים בצמוד לזמן רכישתם. לא פחות חשוב - ברגע שמרכיבים נאים אלה נאכלים, החומצות החזקות בגוף והאנזימים בדרכי העיכול משמידים את האנזימים במזון לפני שהם יכולים להשפיע.
נכון שהבישול משמיד אחוז קטן של ויטמינים, אבל היצרנים מוסיפים תוסף ויטמינים להשלים את החוסר הצפוי הנגרם מתהליך עיבוד המזון.
מזונות מסוימים כמו מוצרי חיטה ודגנים או ירקות שורש מסוימים, הם כמעט לחלוטין בלתי ניתנים לעיכול ללא בישול.
התייעץ עם אחראי החנות שלך לגבי עמדת החנות בכל הנודע לדיאטה המבוססת על מזון נא ולא מבושל ולגבי מידע ואפשרויות נוספות.

דיאטה המבוססת על מזון נטול חיטה ודגנים
בדומה לדיאטה בשיטת האוכל הנא והבלתי מבושל, גם חסידי הדיאטה נטולת החיטה והדגנים מצביעים על סוגי המזון שצרכו בטבע אבות אבותיהם של הכלבים והחתולים.
ישנו ויכוח בין תומכי דיאטת המזון נטול חיטה ודגנים לבין מי שטוענים כי היא מזיקה.

תומכי ומצדדי דיאטת המזון נטול החיטה והדגנים טוענים:
כלבים וחתולים הם טורפים שאינם מסוגלים לעכל דגנים.
דגנים וחיטה הם מוצרים זולים שתפקידם לתפוס נפח ובעלי ערך תזונתי נמוך ביותר.
מרבית הדגנים אינם ניתנים לעיכול או כוללים סיבים כחומר המעודד את העיכול.
דגנים וחיטה יכולים להיות מזוהמים על ידי כימיקלים או עובש.
דגנים וחיטה עשויים להוביל לרמות סוכר גבוהות בדם המביאות להשמנה וסכרת.
הדיאטה הזו יותר טעימה לחתולים וכלבים בררנים באוכל.

מתנגדי הדיאטה נטולת החיטה והדגנים טוענים:
חתולים וכלבים מבוייתים חיים הרבה יותר שנים ונהנים מחיים ארוכים יותר מאשר עמיתהם החיים בטבע בגלל שהתזונה שלהם משופרת וטובה יותר.
כלבים מבויתים הינם "אוכלי כל" לא טורפים בלבד והם לא רגילים לאכול בשר בלבד.
חתולים מבויתים הם "טורפים" אבל מסוגלים לעכל עמילן, ויטמינים ומינרלים שמקורם בחיטה ודגנים.
כאשר זרעים או שורשים נטחניים ומבושלים עם נוזלים, העמילן שהם מכילים נעכל בקלות רבה יותר והוא מקור מצוין למקור חסכוני וטוב לאנרגיה.
דגנים כמו תירס מכילים רמות נמוכות של סיבים. חיטה, שעורה ושיבולת שועל משמשים הן כמקור סיבי ומקור עמילני באוכל לחיות.
עודף קלוריות והאכלה מוגברת הן המקור העיקרי להשמנה שעשויה להוביל למחלות נלוות כמו סכרת.
התגברות הסיכוי למחלת הסכרת בקרב חתולים בעשרים השנים האחרונות גבר בעיקר ככל הנראה בשל ריבוי החתולים החיים בתוך הבית, שחיים שנים ארוכות יותר אבל מתעמלים פחות מחתולים החיים בחוץ.
בכמויות סבירות, דגנים וירקות שורש הם מקור טוב לאנרגיה, ויטמינים ומינרלים וסיבים תזונתיים.
התייעץ עם אחראי החנות שלך לגבי עמדת החנות בכל הנודע לדיאטה המבוססת על מזון נטול חיטה ולא מבושל ולגבי מידע ואפשרויות נוספות.

דיאטה בשיטת הרוטציה
דיאטיות בשיטת הרוטציה (תחלופה) באופן כללי מתייחסות לשינוי במקור החלבון העיקרי במזון החיה על בסיס לוח זמנים קבוע, על מנת לצמצם רגישויות ותגובות אלרגיות למזון. בדומה לחסידי דיאטת המזון הנא וחסידי הדיאטה נטולת הדגנים, גם כאן המצדדים בדיאטת הרוטציה מצביעים על הרגלי האכילה של אבות אבותיהם של החתולים והכלבים כמקור השראה.
האתגר בדיאטה זו הוא לנסות למצוא נוסחא שתכיל חבלונים שונים, מאחר ומרבית הדיאטות ונוסחאות המזון מכילות פחות או יותר את אותם המרכיבים. יש לציין, כי שינוי התזונה מהר מדי או לעיתים קרובות מדי, יכול לגרום לבעיות בריאות של מערכת העיכול. מרבית הוטרינרים והתזונאים ממליצים על תקופת מעבר של שבוע-שבועיים, במהלכה מערבבים כמויות הולכות וגדלות של המזון החדש ביחד עם המזון הישן.
התייעץ עם אחראי החנות שלך לגבי עמדת החנות בכל הנודע לדיאטה המבוססת על מזון נטול חיטה ולא מבושל ולגבי מידע ואפשרויות נוספות.

דיאטת מזון אפוי
מרבית ממוצרי המזון היבש לבעלי חיים יכולים להימתח על פני תקופת זמן. תחילה, החומרים נטחנים, מעורבבים ומבושלים בלחץ ואדים. התערובת אז נדחסת לחורים בחום ולחץ גבוהים במיוחד כך שנוצרים חוטים ארוכים של מזון. כאשר חוטי המזון מתייבשים הם נחתכים לגודל הרצוי בצורה אחידה.
עבור מוצרים הנאפים, הבשר הוא מקור לחלבון שנטחן לכדי ארוחה טובה ואז מעורבב עם מרכיבים אחרים. המזון הנא עובד באמצעות גלגלת עד שהוא נדחס דק דק לעובי של נייר ואז מופעלים עליו חום ולחץ גבוהים בכדי ליצור את הצורה הרצויה. בשלב זה המזון נאפה.
מזונות המבוססים על אפייה בתנור, צורכים יותר זמן ולכן באופן טכני קשים יותר לייצור ולכן יקרים יותר. בשל סיבה זו, הם מהווים חלק קטן ממגוון מוצרי המזון המיוצרים עבור בעלי החיים.
תומכי התזונה המבוססת על מזון אפוי מאמינים שבשל תהליך עיבוד המזון הייחודי הוא מכיל יותר חומרים מזינים. ישנם בעלי חיות שדיווחו כי המעבר למזון אפוי נתן מענה מוצלח מאד עבור חיות שבעבר סבלו מאלרגיות או רגישויות למזון.

תוספי תזונה
בהגדרה, תוסף תזונה מתווסף לדיאטה בכדי להגדיל את הערך התזונתי, טעם או מאפיינים אחרים. כשם שתוספת ויטמינים ומינרלים הפכה פופולארית בקרב בני האדם, מוצרים דומים הוכנסו לשוק בעלי החיים. חלקם של המוצרים יוצרו כך שהם נועדו להתערבב לתוך האוכל הקיים של החיה, בעוד אחרים ניתנים כחטיף או מואכלים בנפרד.

רשימה חלקית של תוספי מזון לחיות מחמד כוללת:
תוספי מזון שנועדו להקל על כאבי מפרקים ולקדם את בריאות המפרק כמו גלוקוזאמין (glucosamine) ו-כונדרואיטין ((chondroitin.
אומגה 3 ואומגה 6 חומצות שומן שנועדו להפחית דלקות, כאבים ואי נוחות.
רכיבים פרוביוטיים ו"חיידקים ידידותיים" שנועדו לעזור למערכת העיכול.
ויטמין C וויטמין E שצורכים אותם בשל נוגדי החימצון שלהם העוזרים נגד הזדקנות וכמו כן נלחמים במחלות.
סידן ששומר על גדילת העצמות והתפתחותן.

בשונה מבני האדם המטפלים בהם, חיות המחמד לרוב אוכלות תזונה מלאה ומאוזנת מדי יום. לכן, יש להיזהר עם מתן תוספי התזונה מאחר וזה גם עלול לערער את האיזון שמנוסח בקפידה במזונות השונים. כלבים וחתולים הצורכים מזון המותאם לשלב החיים שלהם וגם חיות הצורכות מזון המותאם לכל שלבי החיים גם יחד, לרוב אינן זקוקות תוספים אלא אם כן הוטרינר המליץ בעבור מצב בריאותי מסויים או אם החיה אוכלת ממש מעט בשל גילה או בשל מחלה.
ישנן חיות קטנות, זוחלים, ציפורים ודגים שצריכים מזון טרי או תוספי ויטמינים או מינרלים בתוספת לתזונה הרגילה שלהם בכדי לספק את כל הצרכים התזונתיים שלהם. למידע נוסף, קיראו את הפרק הרלוונטי במדריך זה.
התייעץ עם אחראי החנות שלך לגבי עמדת החנות בכל הנודע לתוספי תזונה ולגבי מידע ואפשרויות נוספות.

נושאים חמים נוספים
נושאים חדשים בתחום תזונת בעלי החיים צצים במהירות כשם שתפיסת הציבור ומקורות הידע משתנים ומתווספים במהירות. המקורות הבאים הם כלי עזר לפיקוח והכרה של נושאים חדשים וטרנדים שצצים:
נציגי מפיץ המזון והיצרן
גילאי החיות (www.petage.com)
עסקים הקשורים לחיות מחמד (www.petbusiness.com)
חדשות בינלאומיות הנוגעות למוצרי בעלי חיים (www.petproductnews.com)
כאשר מתגלות תקלות או מותר מתגלה כלא בטוח לשימוש, רשות התרופות והמזון האמריקאית FDA עשויה לדרוש מהיצרן לאסוף או להסיר מהחנויות את המוצר הפגום. יתכן שגם היצרן עצמו יבקש זאת אם יגלה בעיה במוצר. למידע נוסף על החזרי מזון בארצות הברית ניתן לפנות לאתר האינטרנט הממשלתי (www.fda.gov)

מילון מונחים:
AAFCO- האיגוד האמריקאי לבקרת המזון (The Association of American Feed Control Officials). חברים בו פקידי ממשל ומפקחים שונים האחראים לבדיקת מרכיבי המזון והאיכות במזון בעלי החיים. גוף זה מגדיר את מרכיבי המזון הנדרשים להיכלל במזון החיות.
ארוחה על בסיס חיות המיועדת לבעלי חיים – ארוחה המיועדת עבור בעלי חיים כוללת ניקוי חלקי החיות, הסרת השומן ולאחר מכן טחינה של הכל לכדי מירקם משובח. ארוחת על בסיס חיות במזון בעלי חיים תכלול: ארוחה בשרית (משרירי החיה), מוצרי בשר נלווים (מחלקי חיות כמו דם ועצמות), ארוחת בשר ועצמות (משילוב של שריר החיה ועצם), וארוחת דם (מדם החיה).
תוסף תזונה - רכיב מזון הנכלל כתוסף הנלווה למזון קיים, או כמשולב בתוך המזון עצמו כמענה על צורך מסוים.
תוצרי בעלי חיים נלווים (Animal By-Product Meal) – שרירים, עור, עצמות ואיברים פנימיים מנוקים, מבושלים, מיובשים וטחונים.
חומרים נוגדי חימצון – חומרים שיכולים להאט את ההזדקנות, לעזור להילחם במחלות באמצעות הגנה נגד השפעות הרדיקלים החופשיים המזיקים (מולקולות הגורמות נזק לתאים).
תוצרי לווי – תוצרי לוואי משניים הנוצרים ביחד וכתוספת לתוצר המרכזי של מוצר המזון. לרוב, מדובר במוצרים מן החי מאשר לבשר בשלמותו.
טורפים – בעלי חיין הניזונים מבשר למשל של חיות אחרות, דגים ואו חרקים.
חומר מתחלב – תוסף שתפקידו לגרום לשומן או שמן במזון להישאר בצורתו הנוזלית ולא להתפרק.
אנזים – חלבון שנוצר מחומצות אמינו או נגזרותיהם אשר גורם לתגובה כימית ספציפית.
שומן – רכיב המורכב בעיקר מטריגליצרידים של חומצות שומן שמקורן מן החי. ברוב המקרים יהיה במצב מוצק בטמפרטורת החדר.
FDA- ארגון המזון והתרופות האמריקאי. תפקידו להסדיר את רכיבי המזון במזון המיועד לבעלי החיים, לפקח על התוויות ועל האיסוף מחנויות בשעת הצורך.
קמח – אבקה טחונה הכוללת עמילן וגלוטן ושנוצרת מטחינתם של דגנים או זרעים אחרים.
האכלה חופשית – השארת אספקת מזון נחוצה באופן חופשי כל הזמן, כך שבעל החיים יכול לבחור לאכול כרצונו.
גלוטן – חלבון מועשר ששרידו נותרים כאשר חיטה או קמח דגנים אחר נשטף על מנת להסיר את שאריות העמילן שבו.
גרגרים – זרעים שמקורם בדגנים.
הצהרת מובטחות – הצהרה המופיעה על התווית במזון המיועד לבעלי חיים ומאשרת כי המוצר עומד בדרישות המינימום או המקסימום עבור חומרים מזינים מסוימים הכוללים: חלבון, שומן, מים, סיבים, ויטמינים מסוימים ומינרלים.
אוכלי צמחים (Herbivores) – בעלי חיים הניזונים מצמחים בלבד או רכיבים צמחוניים.
תוצרי לוואי של בשר – חלקים שונים של חיות שחוטות (חוץ מהשרירים) כולל איברים (ריאות, כליות כבד וכו), דם ועצמות.
בשר – בשר או רקמת שריר מחיה שחוטה. בשל העלויות הגבוהות ארוחת בשר המורכבת רק מבשר נקי לרוב לא נכללת באוכל לחיות. דוגמא לבשל: בשר בקר (בשר פרה), בשר חזיר, בשר טלה (בשר כבשים), ובשר עוף.
מיקרו-רכיבים – ויטמינים, מינרלים ורכיבים אחרים שמוסיפים אותם בכמויות מזעריות (מיקרו) ונמדדים במיליגרמים, מיקרוגרמים או חלק חלקי המיליון (ppm).
שמן – תוסף המורכב ברובו מטריגליצרידים של חומצות שומן ממקור צמחי, אשר מופיע כנוזל בטמפרטורת החדר.
"אוכל כל" (Omnivores) – בעלי חיים הניזונים מצמחים או מוצרי מזון מצחוניים לצד בשר הכולל חיות, דגים ו/או חרקים.
חומר משמר – תוסף המצורף על מנת להגן, למנוע או להאט את התליך חימצון המזון, רקבונו או קלקולו.
חיי מדף – התקופה במהלכה ניתן לאכול את המזון בלי להסתכן בכך שהוא מקולקל או לא טרי.
ציר – נוזל, מעין מרק נוזלי המיוצר על ידי בישול במים של עצמות חיה וחלקים אחרים ו/או רקמות השרירים.
תוסף – רכיב המתווסף לנוסחאת המזון של בעלי החיים על מנת לשפר את האיזון התזונתי או הביצוע של המוצר הסופי, או שמאכילים תוסף זה את החיה בכדי לענות על חשש בריאותי מסויים.
קורט מינרלים (Trace Minerals) – מינרל תזונתי הדרוש לחיות המחמד, אך בכמות מאד קטנה.